זהר

קמו) בההוא פתחא דאמצעיתא, אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא, דלא אתחזי השתא, גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר, וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא, כד סליק בההוא מגדל, ותרין נשרין, דא מסטרא דא, ודא מסטרא דא, נטלי ליה בידייהו.

פירוש הסולם

קמו) בההוא פתחא דאמצעיתא: בפתח ההוא שבאמצע הפתחים של המגדל, כנ״ל, יש עטרת פז עליונה ויקרה, גנוזה, שאינה נראית עתה, מפותחת ונחקקת בכל מיני אבני יקר, ועתידה להיות על ראשו של מלך המשיח, בעת שיעלה במגדל ההוא, וב' נשרים, זה מצד זה וזה מצד זה לוקחים העטרה בידיהם.