זהר

קמו) ר׳ יוסי אמר, כד נהיר יממא, כל אינון מארי דיבבא, משבחן במלי תושבחן, לקבליה דהאי בקר. דכד אתער האי בקר, כלהו מתבסמין, ודינא אשתכיך, ואמרין תושבחן. הה״ד, ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים. וההוא זמנא, חדוותא וברכאן משתכחין בעלמא, וקב״ה אתער לאברהם לאחייא ליה, ואשתעשע ביה, ואשלטיה בעלמא. ומנא לן דהאי בקר דאברהם הוא. דכתיב וישכם אברהם בבקר.

פירוש הסולם

קמו) ר׳ יוסי אמר וכו׳: ר׳ יוסי מפרש דבריו של ר״י, ואומר כשמאיר היום, כל אלו בעלי יבבה, דהיינו אותם הנמשכים מקו שמאל שמרוב הדינים שבו הם מיבבים תמיד, משבחים בדברי תשבחות כנגד בוקר הזה, שהוא אור החסדים, כי כשנתעורר בקר הזה, כלם מתבשמים והדין נשקט, ואומרים תשבחות. ז״ש ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלקים. ובעת ההיא נמצאות שמחה וברכות בעולם, שהקב״ה מעורר את אברהם, שה״ס החסד, להחיותו ולהשתעשע עמו, ומשליטו בעולם. שה״ס ממשלת היום. ומאין לנו שבקר הזה הוא של אברהם, דהיינו חסד, הוא משכתוב, וישכם אברהם בבקר.