זהר

קמו) ת״ח, כתיב וכל הנשים אשר נשא לבן וגו׳. בשעתא דהוו עבדין עבידתא, הוו אמרי, דא למקדשא. דא למשכנא. דא לפרוכתא. וכן כל אינון אומנין בגין דישרי קדושה על ידייהו, ואתקדש ההוא עבידתא. וכד סליק לאתריה, בקדושה סליק.

פירוש הסולם

קמו) ת״ח כתיב וכל וכו׳: בוא וראה, כתוב, וכל הנשים אשר נשא לבן וגו׳. היינו, בשעה שהיו עושות מלאכתן, היו אומרות, זה למקדש, זה למשכן, זה לפרכת, וכן עשו כל האומנים, כדי שתשרה הקדושה על ידיהם, ותתקדש המלאכה ההיא, וכאשר הביאוה למקומה עלתה והיתה בקדושה.