זהר

קמו) ומאן דזכי לתפארת, דאיהו ו', ואיהו חכם מבין בתורה וירא חטא, ירית מלכותיה, דאיהו ה״א, מצות המלך, אי עביד פקודי מלכא. כיון דזכי לשם יהו״ה, זכי לשמא מפרש דאתקרי אדם, ודא יו״ד ה״א וא״ו ה״א. בההוא זמנא שליט על גופיה, דאיהו שותפו דנפש הבהמית. ורוח הבהמית דבנפש הבהמית עשיית הבלי עלמא, רוח ממללא בהבלי עלמא נשמה דבה כל הרהורין ומחשבות דהבלי עלמא. ות״ח שליט עלייהו.

פירוש הסולם

קמו) ומאן דזכי לתפארת וכו׳: ומי שזכה לת״ת שהוא ו׳, כי מי שזכה לחסד וגבורה זוכה ג״כ בת״ת כי הת״ת הוא כללות מחסד וגבורה, והוא חכם מבין בתורה וירא חטא, דהיינו שהחסד והגבורה שזכה בהם נעשו לחכמה ובינה, והוא חכם, מבין. הוא יורש המלכות שלו, של הת״ת, שהוא ה׳ אחרונה של שם הויה, וזוכה בה, אם הוא עושה מצות המלך, כי המלכות נקראת מצות המלך. ונמצא שזכה לכל ד׳ אותיות י׳ ה׳ ו' ה׳, שהם חכמה, בינה, תפארת, ומלכות. כיון שזכה לשם הוי״ה, הוא זוכה לשם המפורש שנקרא אדם, שזהו הויה במילוי אלפין, שהוא בגימטריא אדם, דהיינו מ״ה, כזה יוד הא ואו הא. שיורה על ז"א שהוא בגדלות. באותו זמן הוא שולט על הגוף שהוא השותף של נפש הבהמית ורוח הבהמי. כי עשית הבלי העולם היא בנפש הבהמית, והרוח הבהמי, מדבר בהבלי העולם. והנשמה הבהמית, שבה כל מיני הרהורים ומחשבות של הבלי העולם. והתלמיד חכם שולט עליהם. דהיינו על הגוף, ועל נר״נ הבהמיים.