חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות קמו

זהר

קמו) פתח ואמר ההוא יודאי, והארץ היתה תוהו ובוהו וגו'. מאן ארץ. ההוא דאשתמודעא עלאה ותתאה. היתה תוהו, מאי תוהו. דא קו ירוק, דאקיף כל עלמא. ואקרי קו תוהו, דכתיב ונטה עליה קו תהו ואבני בהו, בהו כמה דתנינן אבנין מפולמות דמשתקען גו תהומי, ומנהון נפקי מיין.

פירוש מעלות הסולם

קמו) פתח ואמר ההוא וכו': פתח היהודי ואמר, והארץ היתה תהו ובהו וגו׳: שואל מי היא ארץ זו. ומשיב היא אותה הנודעת למעלה ולמטה דהיינו מלכות. היתה תהו. מהו תהו. ומשיב, זה קו ירוק שמקיף את כל העולם. ונקרא קו תהו, שכתוב ונטה עליו קו תהו ואבני בהו. כמו שלמדנו שאבני בהו הן אבנים מפולמות הנשקעים בתוך התהום ומהן יוצאים מים. (עי׳ בסלם בראשית א׳ מן אות י״ז עד אות כ״ח במאמר והארץ היתה תהו).