זהר

קמו) דלאו הכי לכל אינון דאחידן בככבא דשבתאי, דאצטריך לון לאתענאה, ולאחזאה עציבו, ודאגה, ורוגזא, ולמלבש שחורים, ולכסאה שחורים, ולא למיכל בשרא וחמרא ומשחא, ולא לאתענגא עינוגין דעלמא, אלא למיתב בדיורא עציב, ולאתפרשא מן בני נשא. ותרין אלין רוחין קורקפנ״י ושמרירו"ן מתמשכאן עלוי, ואודעין ליה מלין דעלמא, באמשכותא דשבתאי.

פירוש מעלות הסולם

קמו) דלאו הכי לכל וכו': אבל אינו כן לכל אותם שאחוזים ביום הזה בכוכב שבתאי שהם צריכים להתענות, ולהראות עצבות ודאגה, ולהלביש בגדים שחורים, ולהתכסות בשחורים, ולא לאכול בשר ויין ושמן, ולא להתענג בתענוגי העולם, אלא לשבת בביתו עצב ולהפרד מבני אדם, ואז שתי רוחות אלו השולטים בענף של שבתאי הנקראים קרקפוני ושמרירו״ן נמשכים עליו, ומודיעים לו דברי העולם שבהמשכת שבתאי.