זהר

קמה) פתח ר' שמעון ואמר, הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא עמה שרא. הוא גלה עמיקתא ומסתרתא, קב"ה גלי עמיקתא ומסתרתא, דכל עמיקין סתימין עלאין איהו גלי לון. ומאי טעמא גלי לון. בגין דידע מה בחשוכא. דאלמלא חשוכא לא אתידע נהורא. ואיהו ידע מה בחשוכא. ובגין כך גלי עמיקתא ומסתרתא, דאי לאו חשוכא לא יתגליין עמיקין ומסתראן. ונהורא עמה שרא. מאן נהורא דא. נהורא דאתגלייא מגו חשוכא.

פירוש הסולם

קמה) פתח ר"ש ואמר וכו': פר"ש ואמר, הוא גלה עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא עמה שרא. הוא גלי עמיקתא ומסתרתא, היינו שהקב"ה מגלה עמוקות ונסתרות, שכל עמוקות הסתומים העליונים הוא מגלה אותם. דהיינו קו אמצעי המגלה העמוקות שבב' הקוין דבינה. ומה הטעם שגילה אותם. הוא משום שידע מה בחשך, דהיינו בחשך דשמאל, ששם נשקע אור החכמה, מטעם חוסר חסדים, ואם לא היה החשך לא היה אח"כ מתגלה האור על ידי קו האמצעי, והוא יודע מה בחשך, דהיינו שכלל אותו בקו ימין, ומשום זה גלה עמוקות ונסתרות, שאם לא החשך דשמאל לא היו נגלות עמוקות ונסתרות. ואז, ונהורא עמה שרא. מהו אור הזה. הוא אור שנגלה מתוך החשך, שהוא חכמה.