זהר

קמה) ולא אתנבי בר נש מתמן, עד דאתא שמואל, וע"ד נצח ישראל כתיב ביה, כי לא אדם הוא, יהושע אתנבי מהודו של משה, דכתיב ונתת מהודך עליו, הוד, ודא דרגא חמישאה. נצח ירכא שמאלא דיעקב, ובג"כ אתא דוד וכליל ליה בימינא, דכתיב נעימות בימינך נצח, ימינך לא כתיב אלא בימינך.

פירוש הסולם

קמה) ולא אתנבי בר נש מתמן עד דאתא שמואל, ועל דא נצח ישראל כתיב ביה, כי לא אדם הוא: ולא נתנבא איש משם עד שבא שמואל ותיקן את הנצח. וע"כ כתוב אצל נצח ישראל, כי לא אדם הוא. פירוש, כי משמיענו הכתוב, אע"פ שנצח הוא לבר מגופא דהיינו למטה מחזה, שאין שם פני אדם, וע"כ לא תיקן אותו איש עד הנה, עכ"ז, תיקן אותו שמואל, ע"י שהעלה וכלל אותו בפני אדם שלמעלה מחזה וע"כ נצח ישראל לא ישקר. והכתוב כי לא אדם הוא פירושו, אע"פ שאינו כפני אדם, מ"מ תיקן אותו. אמנם בחינת הוד נשאר בחולשתו כי גם שמואל לא יכול לתקן אותו והוא יתוקן לעתיד בגמר התיקון. וז"ש להלן (אות רמ"ט )אשר על הוד, שוקא שמאלא, נאמר והוא צולע על ירכו. דהיינו גם לאחר שתיקן שמואל את הנצח והחזירו לימין, נשאר החולשא בשוקא שמאלא הוד.
יהושע אתנבי מהודו של משה, דכתיב​ ונתת מהודך עליו: יהושע נתנבא מספירת הוד של משה, שכתוב בו ונתת מהודך עליו. כלומר שיהושע היה מטרם שבא שמואל הנביא. וע"כ לא היה יכול להתנבא מנצח, מטעם החולשה מנגיעת המלאך כנ"ל, וע"כ כתוב בו ונתת מהודך עליו. ללמדנו, שנתנבא מהודו של משה. ודא דרגא חמישאה, הוד הוא מדרגה חמישית. פירוש, כי משה ה"ס פנימיות הז"א וכולו הוא מבחינת מחזה ולמעלה דז"א, אלא שהמחזה ולמעלה יש בו פרצוף שלם חג"ת נה"י ואלו הנו"ה שמחזה ולמעלה הם נבדלים זה מזה וע"כ יש שם חמשה מדרגות חג"ת נ"ה, שהם נגד כח"ב תו"מ, ויהושע נתנבא ממדרגה החמישית, משא"כ מחזה ולמטה דז"א, חסר שם פני אדם, שה"ס מלכות והוד, ואין שם רק ארבעה מדרגות, דהיינו עד נצח, וחסר הוד כנ"ל. ואחר שהנצח נחלש ע"י נגיעת המלאך, לא נתנבא בר נש משם.
נצח ירכא שמאלא דיעקב, ובגין כך אתא דוד וכליל ליה בימינא. נצח הוא ירך השמאל של יעקב, וע"כ בא דוד וכלל אותו בימין, דכתיב ​נעימות בימינך נצח, ימינך לא כתיב אלא בימינך. שלא כתוב נעימות ימינך נצח אלא נעימות בימינך נצח, שזה יורה שמקודם דוד לא היה הנצח בימין, אלא דוד החזיר אותו עתה לבחינת ימין. והיינו כאמור, שמיעקב עד שמואל ודוד היה הנצח נחשב לבחינת שמאל, (כנ"ל דף קל"ב ד"ה פירוש).