זהר

קמה) וצריך לסלקא לה במחשבה, בארבע מינין, הה"ד אמרתי אעלה בתמר. אעל"ה סימן: אתרו"ג, ערב"ה, לול"ב, הד"ס. ומחשבה שמא מפרש, אשתלים בה י"ד, כגוונא די"ד פרקין דידא דימינא, דביה צריך לנטלא לולב. הרי מתן תורה, שבעות, שבעה בשבעה י"ד. בר"ה, י"ד בקול השופר, ובעשר שופרות, כדאוקימנא לעילא.

פירוש הסולם

קמה) וצריך לסלקא לה וכו': וצריכים להעלות המלכות בארבע מינים עד המחשבה, שהיא חכמה. ז"ש, אמרתי אעלה בתמר. אעל"ה הוא סימן, דהיינו ראשי תיבות. אתרוג ערבה לולב הדס. ומחשבה היא שם המפורש, דהיינו הויה במילוי אלפין, שהוא חכמה דז"א, שיש בה עשר אותיות יוד הא ואו הא, שעם ד' מינים, נשלם בה חשבון י"ד כעין י"ד פרקים שביד ימין דז"א, שהוא חסד, שבו צריך ליטול את הלולב. והרי מתן תורה, דהיינו שבועות. שהוא שבעה בשבעה, דהיינו ז' ימים בז' שבועות, שהם בחשבון י"ד, וזהו י"ד רמה, שה"ס קו אמצעי, כמ"ש לפנינו. ​בראש השנה הם ג"כ י"ד, קול השופר, עם ג' פרטים שבו, שהם, אש רוח מים, הם ד', ועם עשרה שופרות, כמו שהעמדנו למעלה, הם י"ד.