זהר

קמה) כגוונא דא, מתלבשין נשמתהון דצדיקיא, בההוא עלמא, בלבושא, כגוונא דההוא עלמא, דלא יתנהג אלא בלבושא, כגוונא דא. וקיימי לאסתכלא בנהורא דנהיר, בההוא ארץ החיים. וזהו יה, יה בארץ החיים. דהוה סביר דלא יזכי לההוא נהורא, ולההוא אסתכלותא, בגין דנהרא דנגיד, פסיק ליה, ולא אוליד. לא אביט אדם עוד, דא אדם קדמאה כמה דאתמר.

פירוש הסולם

קמה) כגוונא דא וכו': כמו זה, מתלבשות נשמות הצדיקים בעולם האמת, בלבוש כעין עולם ההוא, שלא יתנהגו אלא בהתאם לאיתו הלבוש. ואז הם מוכנים להסתכל באור המאיר בארץ החיים ההוא. דהיינו באור הנוקבא שמתוכה הם מסתכלים בתוך אספקלריאה המאירה כנ"ל וזהו, יה יה בארץ החיים, שאמר חזקיהו, שהיה חושב, שלא יזכה עוד לאותו האור ולאותו הסתכלות, משום שנהר הנמשך, מג"ע, הפסיקו ולא הוליד. כי מי שאינו עוסק בפריה ורביה פוגם בנהר היוצא מעדן שהוא יסוד דז"א (כנ"ל בהקדמה דף ר"ו ד"ה ברית) לא אביט אדם עוד, זהו אדם הראשון, כמו שאמרנו לעיל, שאדה"ר יושב בשער נ"ע ומקבל נשמות הצדיקים הבאים לג"ע. וחזקיה חשב, שלא יזכה להביט אדם בשער הג"ע.