זהר

קמה) ויצא אל המזבח אשר לפני יי׳ וכפר עליו. ר׳ יהודה פתח ואמר, מזמור לאסף אל אלהים יי׳ דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו. תאנא, אלף וחמש מאה וחמשין רבוא מארי שירתא, מזמרין לקב״ה, כך נהיר יממא. ואלף וחמש מאה וארבעין ותמניא בסיהרא. ואלף וחמש מאה ותשעין אלף רבוא בההיא שעתא דאקרי בין הערבים.

פירוש הסולם

קמה) ויצא אל המזבח וגו׳: ר׳ יהודה פתח ואמר מזמור לאסף אל אלקים ה׳ דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו. למדנו, אלף וחמש מאות וחמשים רבוא בעלי שירה מזמרים להקב״ה כשמאיר היום. ואלף וחמש מאות וארבעים ושמונה כשמאירה הלבנה. דהיינו בלילה. ואלף וחמש מאה ותשעים אלף רבוא אומרים שירה בשעה ההיא הנקראת בין הערבים.
פירוש, בבוקר עד חצי היום מאיר צד הימין של ז״א, שהוא חסדים, ומחצי היום עד הערב הנקרא בין הערבים מאיר צד השמאל של הז״א, שה״ס הארת החכמה שבקו שמאל דז״א. ובלילה עד חצות, מאיר משמרה וחצי משמרה, שה״ס קו ימין וחצי קו השמאל (כנ״ל ויחי דף קל״ח ד״ה וג׳ מ״ש). ונמצא שבכל ג׳ זמנים אלו אינם מאירים אלא קו וחצי קו, כי בבוקר כשמאיר קו ימין דז״א נמצא שמאירה החכמה וצד ימין דדעת דז״א, והם נבחנים לאלף וחמש מאה, כי הג״ר שהם חב״ד נבחנים לג׳ אלפים, נמצא החכמה בסוד אלף, וחצי הדעת הוא חצי אלף, דהיינו חמש מאה. ועד״ז בזמן בין הערבים מחצות היום ואלך כשמאיר צד שמאל דז״א, מאירה הבינה, וצד שמאל דדעת, דהיינו קו וחצי, שהם אלף וחמש מאה. ובלילה, כשמאירים קו ימין וחצי דשמאל כנ״ל, הוא ג״כ אלף וחמש מאה. וכל זה הוא מבחינת הג״ר דז״א המכונים ראש.
ומבחינת הגוף דז״א, שהם ז״ת שלו, הנה עקרם רק ה׳ ספירות חג״ת נ״ה. כי בגוף יורדים חב״ד לבחינת חג״ת ות״ת ומלכות לבחינת נצח והוד, כנודע. אבל יסוד ומלכות אינם בחינות חדשות, אלא שהם ב׳ כוללים בלבד, שיסוד כולל חג״ת נ״ה מבחינת החסדים, והמלכות כוללת חג״ת נ״ה מבחינת הגבורות. הרי שאין בהארת הגוף אלא ה׳ ספירות חג״ת נ״ה בלבד. וכל אחת מהן כלולה מעשר הם חמשים.
וז״ש, אלף וחמש מאה וחמשין רבוא מארי שירתא מזמרין לקכ״ה כד נהיר יממא, דהיינו שהנמשכים מבחינת הג״ר, הם אלף וחצי אלף, דהיינו קו וחצי, שהם החכמה וחצי דעת מימין. כנ״ל. והנמשכים מגוף הם חמשים, ששם ה״ס חג״ת נ״ה שכל אחת כוללת עשר, והם חמשים. ולהיותם חסדים הם נבחנים במספר רבוא. כי רבוא, יורה על חסדים. וע״כ הם אלף ות״ק וחמשים רבוא.
וז״ש ואלף וחמש מאה וארבעין ותמניא, בסיהרא, שמבחינת הג״ר הם קו וחצי, שהם אלף וחצי אלף, ומבחינת הגוף, הם ה׳ ספירות חג״ת נ״ה, שכ״א כלולה עשר, חוץ מספירת הוד, שאינה כלולה אלא משמונה, כי מרוב הדינים שבלילה, ושבספירת הוד, אין מאירים יסוד ומלכות שבה. וע״כ אין שם אלא ארבעים ושמונה, מטעם החסרון של יסוד ומלכות דהוד, החסרים בלילה.
אמנם בין הערבים, כשמאיר הצד שמאל דז״א, דהיינו הארת החכמה שבשמאל, אז נמצאות ג״ר גם בבחינת גוף דז״א, ויש אז בו ט׳ ספירות חב״ד חג"ת נה״י, אפילו בגוף. אלא שהם בסוד דינים שאינם מאירים מטעם חסרון חסדים, כמ״ש היטב לעיל (בראשית ב׳ אות קמ״א, ובהסולם, עש״ה) וז״ש, ואלף וחמש מאה ותשעין אלף רבוא בההיא שעתא דאקרי בין הערבים, כי הקו וחצי דצד שמאל דג״ר, שהם בינה וחציו השמאלי דדעת, הם אלף וחצי אלף, ותשע ספירות דגוף, שכל אחת כלולה מעשר, הם תשעים. שביחד הם אלף ות״ק וצ'. ובהיותם בהארת החכמה, מכונים, אלף רבוא, כי החכמה מכונה אלף. ומבחינת לילה, אינו חושב כאן אלא קו וחצי המאירים עד חצות לילה, כנ״ל. והקו וחצי המאירים מחצות לילה והלאה, מבאר להלן (באות קמ״ח).