זהר

קמה) נקודה דא הוא כגון חל״ם לעילא, כתר עליון דרכיב על י״ה דאינון חכמה ובינה כחושבן חלם ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר חירק ודא מלכות והארץ הדום רגלי, איהו תחות ו״ה דאיהו חשבון חר״ק והכי סליק א יהו״ה יו"י.

פירוש מעלות הסולם

קמה) נקודה דא הוא וכו': נקודה זו הנקראת אבן ספיר, היא כמו חל״ם שהוא למעלה על האותיות. ורומז לכתר עליון הרוכב על י"ה שהן חכמה ובינה, כחשבון חלם כי חלם במספר קטן עולה ט״ו כחשבון י״ה. ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, היינו חירק שהוא מתחת לאותיות, וזה מלכות ועליה נאמר והארץ הדום רגלי, היא מתחת האותיות ו״ה העולים במספר י״א, שהוא חשבון חירק. וכך עולה א כ״ו הוי״ה, יו״י. כי ציור א הוא ו׳ וב׳ יודי״ן העולים בחשבון כ״ו.
פירוש. כי סוד הא׳ הוא השיתוף של מדת הדין במדת הרחמים, אשר ממדת הדין לבד לא היה יכול העולם להתקיים ושתפה במדת הרחמים, והנה מדת הדין מרומזת בי׳ שהיא נקודה אחת, והיא השורש הראשון של האותיות שהן הכלים, כי כשרוצים לכתוב איזה אות מתחילים לכתוב עם י׳ שהיא נקודה וממשיכים הנקודה לצדדים ומצטייר האות הנרצה, ועכ״ז א׳ היא הראש אל כ״ב האותיות ולא י׳ מטעם הנ״ל כי מי׳ הרומזת על מדת הדין לבד לא היה יכול העולם להתקיים רק מא׳ המורה על השיתוף של רחמים ודין. והנה צורת א׳ היא ו׳ וב׳ יודין, ו׳ מורה על שתי הנקודות שנתחברו יחד כי חבור ב׳ נקודות עושה קו באורך או ברוחב או באלכסון וי׳ העליונה מורה על מים עליונים שהם למעלה מן הקו שהוא הפרסא הכלולה מב׳ הנקודות. י׳ תחתונה מורה על מים תחתונים שהם מתחת לפרסא, וקו שבתוך א׳ לפעמים הוא מחובר במים עליונים כשמדת הדין שולטת והנקודה היא למעלה שאז אין השפעה לתחתונים, ולפעמים מחובר הקו עם המים התחתונים כשמדת הרחמים היא השולטת והקו הוא למעלה על הנקודה. ואחר השיתוף נשארו כך לעולם בסוד ותלכנה שתיהן וכמ״ש במרשב״י בראשית דלית לך נקודה שלא תהא כלולה בחברתה ולכן הכל מרומז בא'.
וזה אמרו חד וממעל לרקיע וגו', דא אבן ספיר דמתכסא ואיהו לעילא היינו כי הרקיע שה״ס הפרסא נקרא כסא משום שהנקודה של מדת הרחמים, היא בפנימיות ומכוסה, ונקודה שבמדת הדין בחיצוניות ושולטת בגלוי כי כן היתה התחלת השיתוף בסוד א׳ של וא״ו שבשם ס״ג אשר שם ס"ג שהוא רחמים התלבש במ״ה וב״ן דא״ק בפנימיותו כגוונא דא אשר י׳ הרומזת למדת הדין היא למעלה ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר כגוונא דא אשר הפרסא שולטת ומדת הרחמים, ולכן הקו הוא למעלה וכלא א׳ והכל ביחד מרומז בסוד הא'.
ומפרש. נקודה דא הוא כגון חלם לעילא נקודת החלם מורה אשר הצמצום הוא ממעל לאותיות שהן הכלים, כתר עליון דרכיב על י״ה דאינון חכמה ובינה וכו', עי' בשער מול״מ כי כאשר מטי האור בכתר לא מטי בחו״ב ואין הארת ג״ר במדרגה, ותחת רגליו וגו' חירק ודא מלכות היינו כשהאור מתלבש בתוך האותיות והנקודות הרומזות על חכמה הן מתחת לאותיות והכי סליק א הוי׳׳ה יו״י וכך מאיר מדת הרחמים שהוא שם הוי״ה בסוד הא' יו״י מים עליונים ומים תחתונים ופרסא שביניהם.
ומרמז לנו כאן ענין נשגב שלכאורה יש להקשות הלא בסוד ד׳ אותיות הוי״ה ה׳ תחתונה היא בחינת מלכות והיא בכלל שם הוי״ה, ואיך אומר שמלכות היא תחת ו"ה. לזה אומר והכי סליק א הוי״ה יו"י שהמדובר הוא בחשבון של הוי״ה ולא בד׳ אותיות הוי״ה עצמן, וחשבון היא מלכות היינו הנוקבא הנפרדת מז״א, ולא נוקבא שבגופו. בסו״ה עיניך בריכות בחשבון. וה' תחתונה היא מלכות נוקבא שבגופו כמו עטרת יסוד דז״א, (עי' ע״ח היכל או״א פרק ה'. ובשער רפ״ח נצוצין פרק א'. ובשער הכונות ענין סוכות דרוש ה').