זהר

קמד) וכד סלקא ההיא צלותא, ההוא ממנא בתר דסגיד, בטש, בההוא שרביטא בטינרא, תקיפא דזהיר, דאיהו קאים באמצעיתא דההוא רקיעא, ונפקו מגו ההוא טינרא, תלת מאה ושבעין וחמש חיילין דאינון גניזין תמן מן יומא דאורייתא נחתת לארעא, בגין דאתתקפו לסרבא דלא תחות לארעא, ואנזיף בהו קודשא בריך הוא, ועאלו גו ההוא טינרא. ולא נפקין בר ההוא זמנא דצלותא סלקא, פתחי ואמרי יי' אדונינו מה אדיר שמך וגו'. דא היא צלותא, דסלקא על כל אינון רקיעין. כדין סגדין לגבה.

פירוש הסולם

קמד) וכד סלקא ההיא וכו': וכשתפלה ההיא עולה, אותו הממונה, אחר שהשתחוה אל התפלה, מאותו הטעם האמור בהשרביט, הכה עם שרביט ההוא בסלע חזק המאיר, שהוא עומד באמצע הרקיע ההוא, ויוצאים מתוך הסלע שע"ה חילות, שהיו גנוזים שם מיום שירדה התורה לארץ, משום שהתעקשו למאן ולעכב שלא תרד התורה לארץ, וגער בהם הקב"ה, ונכנסו תוך סלע ההוא. ואינם יוצאים משם חוץ מבאותו הזמן שהתפלה עולה למעלה. אז פותחים ואומרים ה' אדוננו מה אדיר שמך וגו'. זו היא התפלה, שנקראת אדיר, משום שהיא עולה על כל אלו הרקיעים. אז, הם משתחוים לה.
פירוש. אלו המלאכים, שקטרגו על התורה, שה"ס קו אמצעי, שלא תמשך לארץ, שה"ס המלכות, ולעולמות בי"ע, היו נמשכים מקו השמאל. ורצו שבמלכות ובבי"ע תהיה השליטה לשמאל, ולא לקו אמצעי שנקרא תורה, שהוא ממעט הג"ר מהארת השמאל. וז"ש, דאתתקפו לסרבא דלא תחות לארעא, דהיינו למלכות שנקרא ארץ, הכוללת כל בי"ע, אבל, ואנזיף בהו הקב"ה, שהקב"ה שה"ס קו אמצעי גער בהם והכריחם לקבל את הארת קו האמצעי, ולהתעלם. ואז ועאלו גו ההוא טנרא, דהיינו שנתעלמו בתוך סלע ההוא, שה"ס כח הדין שבקו האמצעי, וז"ש בטנרא תקיפא דזהיר, דאיהו קאים באמצעיתא דההוא רקיעא כח הדין נקרא טנרא תקיפא, שהוא עומד באמצע הרקיע, היינו קו האמצעי.
וז"ש, ולא נפקין בר ההוא זמנא דצלותא סלקא. כי אין התפלה עולה אלא בהתעוררות קו השמאל, שהיא בינה ותו"מ שנפלו לתחתון וחזרו למעלה מרקיע ונעשו קו שמאל, שהם לוקחים עמהם גם התפלה שהיתה דבוקה בהם בעת נפילתם (כנ"ל באות קל"א בהסולם באורך) וע"כ מקבל הממונה אז את השרביט שהוא הארת השמאל. הרי שבעת עלית התפלה יוצא הארת השמאל לשליטתו. וז"ש, בטש בההוא שרביטא בטינרא תקיפא וכו' ונפקי מגו ההוא טנרא שע"ה חיילין, שאז הם מתעוררים ומקבלים הארת השמאל, מן השרביט, וז"ש, פתחי ואמרי ה' אדוננו מה אדיר וכו', שהתפלה העולה על הרקיעים היא אדירה, משום שכוללת בתוכה המסך דחירק דקו אמצעי, הממעט בכח את קו השמאל, מג"ר. (כנ"ל באות קל"א בסולם) וע"כ, כדין סגדין לגבה, דהיינו שמרכינים ראשם, שה"ס שאינם ממשיכים מן הג"ר דהארת החכמה, אלא מהו"ק בלבד. ונקראים שע"ה חילות, שהסו"ה ואל קין ומנחתו לא שעה. כי מנחתו היתה מבחינת שע"ה חילות הללו, שגער בהם הקב"ה ונעלמו בסלע, ונפלו פניהם. וע"כ גם קין נפלו פניו.