זהר

קמד) אדהכי הוה ר' שמעון בכי וחדי. זקפו עיינין, וחמו חמשה מאינון פרושים, דההו אזלי אבתריה, למתבע ליה. קמו. אמר ר' שמעון, מכאן ולהלאה מה שמך. אמר, נהוראי סבא, בגין דנהוראי אחרא אית גבן. אזלו ר' שמעון ואינון חברייא עמיה תלת מילין, אמר רבי שמעון, לאינון אחרנין, מה ארחא דא גבייכו. אמרו, למתבע ליה להאי סבא, דמימוי אנן שתאן במדברא. אתא ר' שמעון ונשקיה, אמר ליה, נהוראי שמך, ונהורא אנת, ונהורא עמך שרי.

פירוש הסולם

קמד) אדהכי הוה ר"ש וכו': בתוך כך היה ר' שמעון בוכה ושמח. נשאו עיניהם וראו, חמשה אנשים מאלו פורשי המדבר, שהיו הולכים אחר הזקן לבקש אותו, לומר להם תורה. קמו. אמר ר' שמעון מכאן ולהלאה מה שמך. אמר, נהוראי סבא. משום שיש נהוראי אחר אצלנו ע"כ קוראים לי נהוראי סבא. הלכו, ר"ש והחבריא שלו עמו, שלשה מילין. אמר ר' שמעון לאלו אנשים האחרים, למה הוא הדרך הזה לכם. אמרו לו, באנו לבקש לזקן הזה, שיאמר לנו תורה, כי מימיו אנו שותים במדבר, כלומר, שהם תלמידיו שבמדבר. בא ר"ש ונשקו לאותו זקן. אמר לו נהוראי שמך, ואור אתה, והאור שורה עמך. כי נהוראי פירושו אור.