זהר

קמד) כיון דחמא דאסתלקת שכינתא מניה וכו'. אינון אמרו כמה דלית בלבך אלא אחד, דאנת ברזא דעלמא עלאה, ואיהו אחד. אוף אנן, דאנן ברזא דעלמא תתאה, איהו אחד. ועל דא אדכרו תרי לבבות, רזא דעלמא עלאה, דאיהו לבא דיעקב, ורזא דעלמא תתאה, דאיהו לבא דבנוי, כדין אעיל לה בלחישו.

פירוש הסולם

קמד) כיון דחמא דאסתלקת וכו': כיון שראה שנסתלקה ממנו השכינה וכו', מחמת שרצה לעשות היחוד בגלוי, דהיינו לגלות את הקץ, אמרו הם, השבטים, כמו שאין בלבך אלא אחד כי אתה בסוד עולם העליון שהוא אחד, אף אנו, שאנו בסוד עולם התחתון, שהוא מלכות, אין בלבנו אלא אחד. ועל כן נזכרו כאן שני לבבות. דהיינו, כמו שאין בלבך, אין בלבנו, כי סוד עולם העליון, ז"א, הוא לבו של יעקב. וסוד עולם התחתון שהוא מלכות, הוא לבם של הבנים. אז הכניסו אותה את המלכות, בלחש.