זהר

קמד) אי ארבע או חמשה בארכא, באתפשטו דמשכא כדקאמרן, כד שראן על פותיא, בתלת, או בארבע, או מתרין ולהלאה. דא בר נש דמחשבוי לאבאשא, ואשתבח בהו. ודיקני וגביני עינוי סומקין, מחשב לביש ואשתבח בהו. קצרא דיומין איהו. פקיחא איהו. ואכנע תדיר למכילן דביש. אצלח. ולסופא דיומין זעירין אסתלק מעלמא.

פירוש הסולם

קמד) אי ארבע או וכו': אם ארבע או חמשה רשימות באורך, אחר התפשטות עור האצבע כמו שאמרנו, כששורים על הרשימות שברוחב על ג' או ד' או מב' והלאה. זה אדם שמחשבותיו הן להרע, ומשתבח בהן. והזקן וגבות עיניו אדומים, חושב רע ומשתבח בו קצר ימים הוא. חכם הוא. ונכנע תמיד למדות הרעות. מצליח. ולסוף ימים מועטים מסתלק מן העולם.