זהר

קמד) מאן חמא, נהירו דנהרא דההוא ס״ת, כוליה נהורא דנהיר, אתוון דיליה, שלהובי דאשא מד׳ גווני, דאינון דעלמא עלאה, כלהו בלטי ומנצצי, לית מאן דיכיל למיקם בהו, בר משיח.

פירוש הסולם

קמד) מאן חמא נהירו וכו׳: מי ראה אור המאיר של ספר התורה ההוא, כולו הוא אור המאיר, האותיות עולו הן שלהביות אש מד׳ צבעים, שהן מעולם העליון, כולן בולטות ומנצצות. אין מי שיכול לעמוד בהם חוץ ממשיח.
פירוש. הארת החכמה שבמלכות נמשכת בג׳ צבעים, לבן אדום ירוק, שה״ס ג׳ קוין, אבל הצבע שלה עצמה, שהוא שחור או תכלת, אין נראה בה, מטעם היותה נמתקת כולה בבינה, בסוד נקודת המפתחא, ונקודתה עצמה, שה״ס מנעולא גנוזה ואינה נראית. משא״כ בז״א בו משמשת ג״כ נקודה דמנעולא (כנ״ל ויקרא דף ל״ה ד״ה אמנם). ולפיכך אין מקום גילוי החכמה בז״א אלא במלכות. וז״ש, אתוון דיליה שלהובי דאשא מד׳ גווני, דהיינו לבן אדום ירוק וגם שחור. ולפיכך, ליה מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. משום שיש לו אור היחידה. אבל לאחר אינם מושגים, מפני גוון השחור.