זהר

קמד) מומא אתילד ביה בלילא חד, יומא דסתווא, ביומי דעולמוי, דאכל נונא ושתא מיא, ונפק לבר. ובההוא שעתא הוה שליט ככב שבתאי בעלמא, וחד ענפא דיליה הוה משיך לאתפשטא לתתא, ונפק איהו בגלויא דרישא, ומחא ביה, על ידא דקורקפנ״י ושמרירון, תרין רוחין דשלטין בההוא ענפא. וכד אתמחי האי בר נש, רשימו ביה תרין רשימין סומקין. וההוא ענפא רשים ביה ההוא רשימו אוכמא, דהא מלוי דשבתאי באוכם אשתמש.

פירוש מעלות הסולם

קמד) מומא אתייליד ביה וכו׳: מום נולד בו בלילה אחד מימי הסתיו, בימי עלומיו, שאכל דג ושתה מים, ויצא לחוץ. ובשעה ההיא שלט ככב שבתאי בעולם, וענף אחד ממנו, היה נמשך להתפשט למטה, ויצא הוא בגילוי ראש, והענף הכה בו, על ידי קורקפני ושמרירו״ן שהם ב׳ רוחות השולטים באותו ענף, וכשהוכה אדם הזה רשמו בו שתי רשימות אדומות, ואותו ענף רשם בו אותה רשימה שחורה, כי דבריו של שבתאי משתמשים בשחור.