זהר

קמג) פתח ואמר, יחזקאל נביאה קום משינתך, לגלאה הכא מראות דאתגליין לך. דכלהו לגבך בארח סתים, ובאתגליא.באתגליא, ציורין. אבל בסתימן דעיינין, דיוקנא דמלכא ומטרוניתא. כל שכן וכל שכן ההוא דלית ליה דיוקנא, דבגיניה אתמר האי קרא, למאן דצייר ביה דיוקנא, ארור האיש אשר יעשה פסל וכו׳ ושם בסתר בסתרו של עולם. ואפילו מכל מה דבר נש יכיל לאסתכלא בעינא, ואפילו מכל דיוקנין דאחזי לנביאי, צורת דיוקנא דכלילא מכמה נהורין.

פירוש מעלות הסולם

קמג) פתח ואמר יחזקאל וכו': פתח רעיא מהימנא ואמר, יחזקאל הנביא קום משנתך לגלות כאן את המראות שנתגלו לך. כי כולן נתגלו אליך, הן אלו המאירות בארח סתום, דהיינו או״א עלאין, והן אלו המאירות בגלוי, היינו ישסו״ת. ומפרש אלו המראות המאירות בגלוי, הן ציורים, דהיינו אורות מגולים בחכמה, אבל אלו המאירות בסתימת העינים דהיינו באורות מכוסים מחכמה כי עינים הם חכמה. שם צורת המלך והמלכה, דהיינו צורה מופשטת מן חומר, כל שכן וכל שכן, אותו שאין לו צורה, דהיינו אור א"ס ב״ה, שמאיר בארח סתום. כי בשבילו נאמר פסוק זה, היינו למי שמצייר בו צורה בא״ס ב״ה נאמר עליו ארור האיש אשר יעשה פסל וגו', ושם בסתר בסתרו של עולם. ואפילו מכל מה שאדם יכול להסתכל בעין השכל, דהיינו לא פסל ממש. ואפילו מכל הצורות שנראו אל הנביאים, כמ״ש וביד נביאים אדמה והיינו צורת הצורה הכלולה מכמה אורות, דהיינו מלכות כמ"ש חז״ל כל הנביאים נתנבאו בכה, כל זה לא שייך באור א״ס ב״ה כי אין מחשבה תפיסה.
פירוש. אע״פ שיחזקאל ראה את השכינה לבושה בלבושים שבבי״ע , כמ״ש ביחזקאל. עכ״ז ראה סוד היחוד של עשר הספירות שהן ז״א ומלכות. היינו שראה את השכינה כשהיא מיוחדת עם ז״א ומאיר בה כל המוחין הן המוחין של או״א עלאין והן המוחין של ישסו״ת, והיות שראה אותן מתוך המלכות המאירה בהארת חכמה לכן הן נקראות מראות, כי מראות ה״ס הארות החכמה הנקראות עינים, והיות כי כל בחינה יונקת מן הבחינה שכנגדה בעליונים, לכן ראה כל עשר הספירות שהן עשר מראות.
וזה אמרו פתח ואמר וכו', לגלאה הכא מראות וכו', היינו עשר הספירות הנקראות מראות ע״ש המלכות הנקראת מראה דכלהו לגבך כי זכה לכל המוחין, הן המוחין של או״א עלאין המאירים בארח סתים היינו בחסדים מכוסים מחכמה. ובאתגלייא שהם המוחין של ישסו״ת המאירים בחסדים מגולים, באתגליא ציורין היינו חומר וצורה (כמ״ש באות קמ״א) אשר ישסו״ת הם בחינת בריאה שבאצילות ושורש לעולם הבריאה הנקרא חותם, וה״ס מ״ב השני בסוד אהיה אשר אהיה, אשר מחותם זה נחתמים זו״ן ומקבלים גדלות. אבל בסתימן דעיינין שה״ס או״א עלאין דיוקנא דמלכא ומטרוניתא שהם אצילות דאצילות צורה מופשטת מחומר בסוד מ״ב הראשון של כח״ב. כל שכן וכו', ההוא דלית ליה דיוקנא וכו', שה״ס אור א״ס ב״ה אשר אין מחשבה תפיסה בו.