תוכן

קמב) שם בדף קמ"ד ע"ב וז"ל, דההוא יומא שדרני למעבד ניסין לרב המנונא סבא וחברוי כו'. ודאי כי יש לתמוה, איך הניח את אותה האדרא קדישא, דאזדמן בה קב"ה וכל פמליא דיליה, בגין למעבד ניסין לרב המנונא, היה הדבר יכול להעשות על ידי מלאך אחר. אבל הענין הוא, במ"ש בהקדמת בראשית דף ו' ע"א, כי רב המנונא סבא, הוא בחינת ניצוץ אחד ממשה ע"ה, המתגלגל בכל דור ודור, כנזכר בספר התקונין, בתקון ס"ט, וז"ל, דור הולך ודור בא, אין דור פחות מששים רבוא, ודא משה, דאתי בגלגולא בכל דרא ודרא, בכל צדיק וצדיק, עד שתין רבוא, כנזכר שם בדף ק"י ע"א. והנה אליהו ז"ל תלמידו של משה ע"ה, וחייב בכבודו, כנזכר בפרשת תצא דף רע"ו ע"ב, וז"ל, אליהו קום אפתח פומך בפקודין, דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא כו'. גם בפרשת צו דף כ"ח ע"א, אמר באליהו, איתמר ביה והוא יהיה לך לפה בגלותא כו'. ולכן הוכרח אליהו ז"ל לילך בשליחות זה, ולא מלאך אחר. וזהו סוד מ"ש בפרשת ויחי, דף רכ"ה ע"א, א"ר שמעון, אי הני בבלאי טפשאי כו', ינדעון שבחא דרב המנונא סבא ע"ה, כד אשתכח ביניהו, ולא הווי ידעיה שבחיה כו', כי הנה היה גלגולו של משה ע"ה.
תם האדרתא רבא קדישא: