זהר

קמב) ומן יומוי דאדם, אזדמן יעקב, לנטלא מההוא חיויא, כל הני ברכאן, ואשתאר איהו בלווטין, ולא נפק מנייהו. ודוד אמר ברוח קודשא, מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים. מה איכפת ליה לההוא חויא בישא, דאייתי לווטין על עלמא, כמה דאמרו, נחש נושך וממית, ולית ליה הנאה מניה.

פירוש הסולם

קמב) ומן יומוי דאדם וכו': ומימיו של אדם הראשון, נועד יעקב לקחת מאותו הנחש כל אלו הברכות, ונשאר הנחש בקללות, ולא יצא מהם לעולם, ודוד אמר ברוח הקודש. ​מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה וגו', מה הכריח לו לאותו נחש הרע, שהביא קללות על העולם, הוא כמו שאמרו, הנחש נושך וממית ואין לו הנאה ממנו.