זהר

קמב) ת"ח, מה כתיב, אמרתי לא אראה יה, וכי מאן יכיל למחמי יה. אלא סופא דקרא אוכח, דכתיב יה בארץ החיים, תא חזי, כד סלקין נשמתין, לאתר צרורא דחיי, תמן מתהנן, בזהרא דאספקלריאה דנהרא, דנהיר מאתר עלאה דכלא, ואילו לא מתלבשא נשמתא, בזהרא דלבושא אחרא, לא תיכול לאתקרבא למחמי ההוא נהורא.

פירוש הסולם

קמב) ת"ח מה כתיב וכו': בוא וראה מה כתוב, אמרתי לא אראה יה ושואל וכי מי הוא שיכול לראות יה. ומשיב סוף הכתוב מוכיח את הכונה, שכתוב יה בארץ החיים, בוא וראה כאשר הנשמות עולות להמקום צרור החיים הן נהנות שמה מזהר אספקלריא המאירה, המאיר ממקום העליון על כל המקומות. ואלו לא היתה מתלבשת הנשמה בזהר לבוש אחר, לא היתה יכולה להתקרב לראות אור ההוא. פירוש. כשזו"ן עולים ומלבישים את או"א עלאין אשר האור שלהם נקרא אור החיה. נקרא אז ז"א עץ החיים, וכן הוא נקרא אספקלריא המאירה והנוקבא ארץ החיים. ויסוד של ז"א נקרא צרור החיים. להיותו מקום הקבוץ של המוחין, הנגלים בתלת דוכתי, שהם חולם שורק חירק, (כנ"ל בראשית א' דף כ' אות י"ב ע"ש בהסולם), שהסוה"כ יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד. שהם נקוים מתלת דוכתי, ובאים אל היסוד דז"א הנקרא מקום אחד. וע"כ נקרא צרור החיים. וכשהנשמות עולות לזו"ן הם עולות עם אתוון אל"ה דזו"ן, שנפלו למקומם ונתדבקו בהם (כנ"ל דף ט' ד"ה ועד"ז) והם סוד נה"י דז"א, שעקרם הוא קו אמצעי, שהוא יסוד דז"א. הרי שמקום עליית הנשמות לז"א, הוא ביסוד שלו הנקרא, צרור החיים, ושם נהנים בזהר ז"א הנקרא אספקלריא המאירה. וענין הלבוש, יתבאר להלן בדיבור הסמוך.