זהר

קמב) פתח ר״ש ואמר, כתפוח בעצי היער וגו׳. מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב״ה, תרין תפוחין כליל שיתא גווני, ותרין תפוחין אלין, דאינון תקונא ז׳, אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא. ובגיניהון אתקיים באור פני מלך חיים.

פירוש הסולם

קמב) פתח ר״ש ואמר וכו׳: פר״ש ואמר, כתפוח בעצי היער וגו׳. מה תפוח הזה כלול ג׳ צבעים, לבן אדום ירוק, כך הקב״ה, תרין תפוחין כלולים ששה צבעים, וב׳ תפוחים אלו, שה״ס ב׳ צדי הפנים הפנוים משערות, שהם התקון הז׳, הם כלל של כל ששה התקונים הקודמים שאמרתי. ובשבילם מתקיים באור פני מלך חיים.
פירוש. אחר שנשלמו הו״ק דגדלות ע״י תקון ו׳, הגיע עתה הזמן להמשיך ג״ר דגדלות. וז״ש, פסיק שערא, כי נמשכת הארת החכמה המפסיקה השערות, כנ״ל בתקון ג׳ ותקון ה׳, ואתחזן ב׳ תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שנראים ב׳ תפוחי הפנים במנחת הבושם, שה״ס ג״ר דגדלות, שמהם נמשכת הארת החכמה המכונה ריח, וע״כ מכונים תפוחין, כי תפוחים יש להם ריח טוב. וכן הם מכונים תקרובתא דבוסמא. והשם תפוח יש לו הוראה מיוחדת על הארת החכמה הזו שה״ס ו״ק דחכמה, והנמשכת מג׳ קוין, שה״ס חג״ת, שעל זה רומזים ג׳ גוונים לבן אדום ירוק שיש בתפוח. ויש כאן ב׳ תפוחין קדישין, דהיינו בימין ושמאל, שג׳ גוונים שבתפוח הימין נקראים חג״ת וג׳ גוונים שבתפוח השמאל נקראים נה״י, וז״ש, מה תפוח זה כליל בתלת גווני, שה״ס ג׳ קוין, כך קב״ה, תרין תפוחין כליל שיתא גווני. שג׳ קוין שבימין ה״ס חג״ת וג׳ קוין שבשמאל ה״ס נה״י. להורות שהארת חכמה שבהם הוא רק ו״ק דחכמה, דהיינו חג״ת נה״י דחכמה. ואין שם ג״ר דחכמה. וכל ששת התקונים הקודמים לא היו אלא כדי להביא תקון הז׳ הזה, וע״כ הוא כלול מששה תקונים הקודמים. וז״ש, ותרין תפוחין אלין דאינון תקונא ז׳, אינון כללא דכל שתא תקונין דאמינא. כי לא באו אלא להביא תקון השביעי הזה. וז״ש ובגיניהון אתקיים באור פני מלך חיים, שבשביל ששת התקונים הקודמים נתקיים בתקון הז׳, באור פני מלך חיים. דהיינו שנגלתה הארת החכמה בפני המלך, שאור החכמה מכונה חיים. בסו״ה והחכמה תחיה בעליה.