זהר

קמב) האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה. וכד אסתכלנא ביה, כלא כליל חד בחד, בין מסיפיה לרישיה, בין מרישיה לסיפיה. שמועה טובה מארץ מרחק מים קרים על נפש עיפה. מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק, ודא ודא נייחא דרוחא, כמה דהאי נייחא דרוחא, כך האי נייחא דרוחא.

פירוש הסולם

קמב) האי קרא לאו וכו׳: ומפרש דבריו, מקרא זה, אין תחלתו סופו ואין סופו תחלתו, דהיינו שהם ב׳ ענינים נפרדים, וכשאני מסתכל בו הם כלולים אחד באחד בין מסופו לתחילתו ובין מתחילתו לסופו. כי כתוב, שמועה טובה מארץ מרחק מים קרים על נפש עיפה. אשר מים קדים על נפש עיפה, הוא ענין מיוחד, ושמועה טובה מארץ מרחק, הוא ענין מיוחד, וכלולים זה בזה, כי זה וזה הוא נחת רוח, כי כמו שזה נחת רוח כך זה נחת רוח. והוא קו האמצעי הכולל ב׳ הענינים. כנ״ל.