זהר

קמב) במחשבתיה יכוין לאפקא ודוי, וקבלת מיתה עליה, בלב א׳, דאיהו שמא מפרש, כגוונא דא יו״ד ה״א וא״ו ה״א. ביה כהנים כורעים ומשתחוים על פניהם, ואומרים בשכמל״ו. כבוד, איהו ל״ב בחושבן. וביה היה מתכוין לגמור את השם.

פירוש הסולם

קמב) במחשבתיה יכוון לאפקא וכו׳: ויכוון במחשבתו להוציא מפיו וידוי, וקבלת מיתה עליו בלב אחד, דהיינו שייחד המלכות הנקראת לב בסוד היחוד של הויה אחד, שהוא שם המפורש כעין זה, יוד הא ואו הא, דהיינו הויה במילוי אלפין שה״ס ז״א, שבו הכהנים כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. כבוד, הוא בחשבון ל״ב, שהיא המלכות הנקראת לב. ובו היה מתכוין לגמור את השם, דהיינו לגמור היחוד של מלכות עם הויה.