פירוש הסולם
קמא)
כגוונא דא קרבנא, סלקא תננא, ומסתפקין כל חד וחד כדקחזי ליה: כעין זה, שנעשה ע"י תפילת הצדיק נעשה ג"כ ע"י הקרבן, העשן של הקרבן עולה, ומספק לכל היכל והיכל מה שהוא צריך כראוי לו, דהיינו על דרך שנתבאר לעיל בתפילת הצדיק והיחודים שעושה,
וכהני ברעותא ולואי בבסימו דשירתא דא אתכליל בדא, והכהנים בהרצון שלהם להעלות נחת רוח למעלה והלוים בנעימת השיר שמזמרים בשעת הקרבת הקרבן, זה נכלל בזה, היינו הלוים בכהנים והכהנים בלוים, כי הכהנים הם ממשיכים בחינת ימין והלוים ממשיכים בחינת שמאל, שזה בלי זה אין שלימות, כמ"ש לעיל.
ועיילי היכלא בהיכלא, רוחא ברוחא עד דמתחברן בדוכתייהו כדקא חזי ליה שייפא בשייפא, ונכנסים היכל בהיכל רוח ברוח, עד שמתחברים כולם במקומם, כראוי להם, אבר באבר, דהיינו שעולים לאצילות לזו"ן, וכל בחינה ובחינה של ז"א מתחברת בהבחינה שכנגדה בהיכלות,
(כנ"ל דף פ"ו ד"ה פירוש) ואשתלימו דא בדא, ואתייחדו דא בדא עד דאינון חד, ונהרין דא בדא, ונשלמים זה מזה, ע"י זווג דיסודות, ומתייחדים זה בזה עד שנעשים אחד, ע"י זווג דנשיקין, ומאירים זה בזה, ע"י החיבוק, כמ"ש שם.
