זהר

קמא) בגין דגלותא קדמאה הוה מבית ראשון, ובית ראשון הוא רזא דה' קדמאה, ולקבל ע' שנין דילה, גלותא דבית ראשון הוה ע' שנין, ואינון ע' שנין לא אשתכחת אימא רביעא עלייהו, והוה פרודא מן שמא עלאה, רזא דה' עלאה. וכדין יו"ד, רזא עלאה, אסתלק לעילא לעילא לאין סוף, ובית ראשון עלאה קדישא, לא נביע נביעו דמיין חיין, דהא מקורא דילה אסתלק.

פירוש הסולם

קמא) בגין דגלותא קדמאה וכו': משום שגלות הראשון היה מבית ראשון ובית ראשון היא סוד ה' ראשונה של שם הויה, שהיא בינה, וכנגד ע' שנים שלה, שהם ז"ס תחתוניות חג"ת נהי"מ, היה הגלות של בית ראשון ע' שנים, שכל ספירה כוללת עשר, והם ע', ואלו ע' שנים לא נמצא האם, שהיא ג"ר דבינה, רובצת עליהם, והיו נפרדים מן שם העליון שהוא סוד ה' ראשונה דהויה, ואז יוד דהויה, שהוא סוד העליון של הבינה, נסתלק למעלה למעלה לאין סוף, ובית ראשון העליון הקדוש, שהוא בינה, אינו נובע מבוע מים חיים, כי המקור שלה שהוא יוד דהויה, שהוא חכמה, נסתלק.