תוכן

קמא) והנה סוד מלת טוב ורע בנוקבא הוא, כבר ביארנו, כי הה"ג דגדלות מתפשטות בגופא דנוקבא, וג' גבורות מהן נמתקו לגמרי, וב' אחרונות נמתקו קצת, ע"י ג' חסדים דז"א מתנ"ה שבו, המתערבים אורות שלהם עם ה"ג, וממתקים אותו. נמצא כי אותו המתוק של ג"ח הנ"ל, המתערבים עם ה"ג דנוקבא ויורדים עמהם. לכן בחינת חסדים הממתקים נימנין בפרטות, כי הם גוברין וממתיקין ע"י, וכ"ז נקרא טוב, אך עיקרות טוב, הוא בחינת מיתוק החסדים, ורוב הטוב מהן, כמ"ש בע"ה. אך המיעוט הוא מן הגבורות, לכן נמנו בפרטות, והענין, כי ג"ח הממותקין, הם ג' הויו"ת, והם י"ב אותיות, הרי הם בפרטות, כי כל הטוב נמשך מהם. והג' גבורות המתמתקות כנ"ל ע"י האור חוזר, (עם ב"ג) הם ה"ג, ה' הויו"ת בדרך כללות, ואם תצרף י"ב וה', גי' טוב. אך הרע, הם בחינת ג' מוחין דקטנות, שיורדין ביסוד דנוקבא, אחר שבא מוחין דגדלות, ואלו אין להם מיתוק, ומשם יונקים החיצונים מן הטבור ולמטה, ונקרא רע, והוא, כי ג' אלהים הם, והם ג' רנ"ח, וגם יש בו ה' אותיות פשוט, וי"ג אותיות מילוים, הרי י"ח אותיות י"ח ורנ"ח, גימט' ורע, הרי נתבאר טו"ר בזו"ן היטב ע"ד הנ"ל.