פירוש הסולם
קמא)
תנינא, נהירו דאזיל לאתחשכא לעת פנות ערב, רזא דצלותא דיצחק: אור השני היא, אור ההולך ונחשך לפנות ערב, והוא סוד תפלת יצחק.
לאתקנא האי דרגא, דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב: כדי לתקן מדרגה הזו, כמ"ש ויצא יצחק לשוח וכו'.
אסתכלותא דערב וחשוכן כלהו לגביה: הסתכלות דערב וכל מיני חשכות היו אצלו, בסוד תפלת המנחה.
בהאי פנות ערב אסתכל יעקב בההוא ממנא דעשו בפנות ערב הזה, הסתכל יעקב בהממונה דעשו, שעליו נאמר, ויאבק איש עמו, כמו שמבאר לפנינו להלן.
פירוש, אור השני הזה ה"ס קו שמאל דז"א שלמעלה מחזה שלו, שהוא נמשך מנקודת השורק שבבינה , שתכנה נתבאר לעיל
בדף ט"ו, כי בעת שהנקודה ירדה מההיכל, שהוא מקום בינה, וחזרה למקומה, למקום מלכות, וג' הכלים בינה ותו"מ, שנפלו מההיכל שהיא הבינה, לזו"ן, חזרו אליה, ונשלמה הבינה בע"ס, וחזרה למקומה לראש דא"א, ושוב הגיע אור החכמה דא"א אל הבינה כמקודם שנתמעטה. הנה אז, נבחנות הז"ת דבינה שהן נחשכו מכח עליה הזו לראש דא"א, מטעם שאין הז"ת יכולים לקבל אור החכמה בלי לבוש מאור החסדים, ומתוך שהראש דא"א הוא כולו אור החכמה בלבדו, לכן רק הג"ר דבינה יכלו לקבל אור הזה, אבל הז"ת דבינה נשארו בחושך, בלי אור דחסדים ובלי אור החכמה. וה"ס נקודת השורק (
כמ"ש שם דף ט"ז ד"ה ותדע). וזה אמרו,
תנינא, אור השני, שהוא קו שמאל, הוא
נהירו דאזיל לאתחשכא לעת פנות ערב, כי ע"י חזרת הבינה להראש דא"א הולכות ונחשכות הז"ת דבינה, כנ"ל, שה"ס הכתוב לפנות ערב. וה"ס
צלותא דיצחק לאתקנא האי דרגא, כי בסוד התפלה שלו המרומזת בהכתוב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, תיקן והמשיך מדרגה זו דנקודת השורק הנ"ל, וקבל משם סוד הקו שמאל של הז"א, המשלים רק לבחינת הג"ר, והז"ת משאיר בחושך, מטעם הנ"ל. וז"ש
אסתכלותא דערב וחשוכן כלהו לגביה, שע"י תפלת המנחה המשיך הקו שמאל מנקודת השורק, הכולל כל מיני חשכות שבעולם, ותיקן אותם כראוי. ולפיכך נבחן אור השני הזה לבחינת חושך דיצחק, ולאור הגבורה דז"א, ומכאן פני שור שבחיון טמירין עלאין. שז"ס (יחזקאל א')
ופני שור מהשמאל.
