זהר

קמא) ואי תימא, אי הכי דשנין קדמאי מיובלא אינון, הא ביובלא כתיב שבע שנים, שבע פעמים, שבע שנים שכיחי, שבע פעמים אן אינון. אלא, אינון שבעה יומין דנטר בהלולא דלאה אשלימו חושבנא, דהא כל יומא פעם אחת אקרי, דכתיב שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. וכל שבעה אשתלים בשבעה יומין, ז' בכל יומא, דאקרי פעם אחת.

פירוש הסולם

קמא) ואי תימא אי הכי וכו': ואם תאמר, אם כן, ששנים הראשונות שעבד, היו בשביל יובל, שהיא לאה, הרי ביובל כתוב, ​שבע שנים שבע פעמים, שבע שנים נמצאות, שכתוב ויעבוד וגו' שבע שנים, אבל שבע פעמים שבע, איפה הן, והיה לו לעבוד מ"ט שנים, כמספר שני יובל. ומשיב אלא אלו הם שבעת הימים ששמר במשתה של לאה, כמ"ש ​מלא שבוע זאת, השלימו המספר של מ"ט. כי כל יום נקרא שבע אחת, כמ"ש ​שבע ביום הללתיך וגו', וכל אחד משבעת ימי המשתה, נשלם ונכלל מכל שבעת הימים, ונמצא ז' בכל יום שנקראים פעם אחת. והם שבעה פעם שבעה, העולים מ"ט כמספר שני היובל.