זהר

קמא) ת״ח ג׳ ספרין דחכמתא אפיק שלמה לעלמא, וכלהו בחכמתא עלאה. שיר השירים חכמה, קהלת תבונה, ומשלי דעת. לקבל ג' אלין, עבד ג׳ ספרים. שיר השירים כנגד חכמה הכי הוא. קהלת לקבל תבונה, הכי הוא. משלי לקבל דעת. במאי אתחזי. אלא כל אינון קראי בתרי גווני אינון, רישא וסיפא תרי גווני אתחזייא. וכד מסתכלי קראי, דא כליל בדא, ודא כליל בדא, בג״כ שקיל לקבליה דדעת.

פירוש הסולם

קמא) ת״ח ג׳ ספרין דחכמתא וכו׳: בוא וראה ג׳ ספרי חכמה הוציא שלמה לעולם, וכולם בחכמה עליונה. שיר השירים חכמה, קהלת תבונה, משלי דעת. כנגד ג׳ אלו, חב״ד, עשה ג׳ ספרים, שיר השירים, הוא כך כנגד חכמה. קהלת, הוא כך כנגד תבונה. משלי, כנגד דעת. שה״ס ג׳ קוין. במה נראה זה. ומשיב, אלא כל אלו המקראות הם בשני אפנים, שבתחילת הכתוב ובסוף הכתוב נראה שהם שני אפנים מיוחדים, דהיינו שמדבר מב׳ ענינים, שזהו בחינת ב׳ קוין, ימין ושמאל. וכשמסתכלים במקראות, זה כלול בזה, וזה כלול בזה. שב׳ ענינים שבכתוב, כלולים זב״ז, משום זה הוא שקול כנגד הדעת. שה״ס קו האמצעי הכולל ימין ושמאל יחד. מכאן אנו רואים, שכל דבריו הם בסוד ג׳ קוין וכן ספריו נחלקים לג׳ קוים, חכמה בינה דעת.