זהר

קמא) אי בני נשא אתרחקו מניה, ועבדן כבעירי, אן הוא קדושה דלהון, לאשתכחא קדישין. אן אינון נפשאן קדישין דמשכן מעילא. ושלמה מלכא צווח ואמר, גם בלא דעת נפש לא טוב. גם בלא דעת, מאן הוא דעת. דא קב״ה. נפש לא טוב, דא הוא נפש, דאינון משכין בעובדייהו, לא טוב, דהא מסטרא אחרא אתמשכאן עלייהו נפשתא דלאו איהו טוב, בגין דלא מכווני לבייהו לקב״ה.

פירוש הסולם

קמא) אי בני נשא וכו׳: אם בני אדם מתרחקים מהקב״ה, ועושים כבהמות, איפה היא הקדושה שלהם, שיהיו נמצאים קדושים, איפה הם הנפשות הקדושות שמושכים מלמעלה. ושלמה המלך צווח ואמר, גם בלא דעת נפש לא טוב. גם בלא דעת, מי הוא דעת. זה הוא הקב״ה. נפש לא טוב, זו היא נפש שהם מושכים במעשיהם. לא טוב, משום שמסטרא אחרא נמשכת עליהם הנפש, שהיא אינה טובה, משום שאינם מכוונים לבם להקב״ה.