תוכן
קל)
וביום ר"ה שצריך אז שינה והתעוררות,
בסוד השופר, כמו שנתבאר שם. הנה גם שם יש בחינת הנסירה נזכרה בפירוש בברכת אבות, וה"ס תיקון, מה שתיקנו זכרנו לחיים, בברכת אבות, כמבואר שם. וטעם הדבר הוא, לפי שיום ר"ה, הוא רמז אל בריאת העולם, בתחילת האצילות, ובתחילת ביאת המוחין בז"א, אשר לא היה אז בו עדיין לא מוחין ולא רשימו דילהון כלל. אבל עתה בברכת אבות של כל ימות השנה, אין צורך להזכיר בהם ענין הנסירה. כי כיון שננסרו ביום ר"ה, אין צורך להזכיר הפלת תרדמה בשאר ימות השנה, מפני הרשימו שנשאר בו כנזכר. וגם אין צורך להזכיר ענין הנסירה בפירוש, כי כבר היא נעשית מאליה שלא על ידינו, כיון שביום ר"ה ננסרה ע"י תפלותינו, באומרנו זכרינו לחיים כנזכר.