תוכן

קל) ודע, כי ג"ד, הוא סוד הזרע, הנופל וצומח מעצמו בזמן הגלות. וזהו כי שבע יפול צדיק, כי ג"ד עולה שבע. והוא ג"ד שבשבטים, ועליו אמרה לאה בג"ד חסר אלף, כי מורה על זמן הבגידה והגלות, וחסר אלף, המורה על עלמא דדכורא כנודע. והמן מאור זה נעשה, כי בא הטל העליון, עד חקל תפוחין קדישין, ומשם חזר וצמח, ונעשה מן. וזמ"ש, והמן כזרע ג"ד לבן, ואעפ"י שאמר הכתוב, הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, וכן אמרו בזוהר, דאתא מז"א, מאתר דאקרי שמים. הכונה היא, כי נמשך מזרע הזכר העליון כי הוא נזרע מעצמו, וחוזר וצומח. ולפי שבא מן הזרע העליון, נקרא מן השמים. ואמנם הזרע עצמו ממש, יהיה בתוספת י', ויקרא גי"ד, ולא ג"ד. והוא בגמטריא טו"ב, כד"א אמרו צדיק כי טוב.