זהר

קל) ויבא לו יין וישת, ויבא לו יין, רמז רמיז, מאתר רחיק קריב ליה. רבי אלעזר אמר, רמז, מההוא יין דכל חדו אשתכח ביה, בגין לחדתא ליה ליצחק, דבעי חדוה, כדקא בעיין חדוה, לחדתא סטרא דליואי, ועל דא ויבא לו יין וישת.

פירוש הסולם

קל) ​ויבא לו יין וישת: כתוב, ויבא לו יין, ולא, ויגש לו יין. רמז מרמז בזה, שממקום רחוק הגיש לו היין. פירוש הארת השמאל מכונה יין, ומטרם הכרעת קו אמצעי, כשהארתו נמשך ממעלה למטה נבחן ליין המשכר. שממנו נמשכים כל הדינים. אלא אחר יציאת קו האמצעי המיחד ימין ושמאל זה בזה, אז נבחן ליין המשמח אלקים ואנשים, (כנ"ל פרשת נח דף פ"ד ד"ה פירוש ע"ש) וקו אמצעי מכונה רחוק להיותו הנושא למסך דחירק המוציא קומת ו"ק והוא רחוק מג"ר. (כנ"ל וירא דף ט"ז ד"ה וזה אמרו ע"ש) וז"ש רמז רמיז מאתר רחיק קריב ליה, דהיינו שהביא היין, אחר יציאת קו אמצעי על מסך דחירק, הנבחן למקום רחוק, שאז נתתקן על ידו ליין המשמח אלקים ואנשים, ואין פחד מאחיזת הדינים. ומה שמכנה אותו בשם מקום, הוא משום, שג' נקודות חולם שורק חירק מכונים תלת דוכתי (לעיל ב"א דף י"ט אות י"ב).
רבי אלעזר וגו': רא"א, הוא רמז, שהביא לו מאותו היין ששמחה שלמה נמצא בו, דהיינו יין המשמח אלקים ואנשים כנ"ל בדבור הסמוך ע"ש, כדי לשמח את יצחק, שהוא צריך שמחה כמו שצריכים שמחה לשמח את הצד של הלוים, דהיינו הצד שמאל, כי להיות הדינים נאחזים בצד שמאל ע"כ שורה בו עצב, וצריכים לשמח כל הנמשכים ממנו, שהם הלוים וכן יצחק, ועל כן ויבא לו יין וישת.