זהר

קל) ותא חזי, הא אתמר, דאפילו בהאי עלמא, כד בר נש נאים על ערסיה, ונשמתין אצטריכו לאתשוטטא בעלמא, ונפקו מגו גופא, לאו כל נשמתא ונשמתא, סלקא ושטיא, למחזי ביקר סבר אפי דעתיק יומין, אלא כמה דאתמשיך תדיר, וכפום עובדי, הכי נשמתיה סלקא.

פירוש הסולם

קל) ות"ח הא אתמר וכו': ובוא וראה, הרי למדנו, שאפילו בעולם הזה, כשהאדם ישן על מטתו, והנשמות יוצאות מהגוף, וצריכות לשוטט בעולם, לא כל נשמה ונשמה משוטטת ועולה, לראות בכבוד סבר פנים של עתיק יומין, אלא כפי מה שנמשך תמיד, וכפי מעשיו, כן נשמתו עולה.