זהר

קל) ואי תימא, שמשון נזיר אלהים הוה, אמאי אתענש. אלא שפיר הוא מלה, דבעל בת אל נכר. והוה ליה לאתחברא בדידיה, במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש, אערב ההיא קדושה בבת אל נכר, ושביק אתריה, דאתחזי לההיא קדושה, ובג״כ אתענש.

פירוש הסולם

קל) ואי תימא שמשון וכו׳: ואם תאמר, שמשון שהיה נזיר אלקים, למה נענש. ומשיב, אלא יפה היה הדבר, כלומר שהיה ראוי לעונש, משום שבעל בת אל נכר, דהיינו דלילה, והיה לו להתחבר בשלו, במה שראוי לו. והוא שהיה קדוש, ערב קדושה ההיא בבת אל נכר, ועזב מקומו הראוי לקדושה ההיא, וע״כ נענש.