זהר

קל) דתניא, כל אינון דתליין משערא דרישא, אינון עלאין על אחרנין, ולא חציפין כוותייהו. וכל אינון דתליין מסטרא דשערא דאינון פנים, כלהו חציפין ותקיפין, ובג״כ אנפוי מתלהטן כאשא, משום ניצוצא דבוצינא דקרדינותא. ובהאי כתיב, פני יי׳ חלקם. פני יי׳ בעושי רע.

פירוש הסולם

קל) דתניא כל אינון וכו׳: שלמדנו, כל אלו החצונים התלוים משערות ראש, הם עליונים על אחרים ואינם חצופים כמוהם. וכל אלו התלוים מפאת השערות של אלו הפנים העזים, כולם חצופים וקשים, ומשום זה פניו לוהטים כאש, משום ניצוץ הקשה שבהם. ובזה כתוב, פני ה׳ חלקם. פני ה׳ בעושי רע.
פירוש. כי נתבאר לעיל (בספרא דצניעותא אות ו' בהסולם) ההפרש מבחינת גלגלתא לבחינת פנים, אשר הגלגלתא מתוקנת בסוד ם׳ דצלם ואין שם מקום גילוי החכמה, אבל בחינת הפנים ה״ס ל׳ צ׳ דצלם, שבהם מתגלה החכמה. ע״ש. ולפיכך בשעה שיש הבוצינא דקרדינותא בראש, יש לחיצונים ב׳ בחינות אחיזות בשערות ראש, א) שמחאחזים בהן, בבחינת חסרון חכמה שיש בגלגלתא. ב) שמתאחזים בהן, בבחינת חסרון חכמה שיש בפנים. ומתוך שבין כך ובין כך אין גילוי חכמה בגלגלתא, ע"כ אין שם חסרון ניכר, והחיצונים האחוזים מבחינתה, אינם חצופים כל כך, וז״ש, כל אינון דתליין משערא דרישא, דהיינו שנאחזים בבחינת חסרון שיש בגלגלתא, אינון עלאין על אחרנין ולא חציפין כותייהו. משום שאין שם חסרון ניכר, כי בין כך ובין כך אין שם מקום גילוי חכמה. וכל אינון דתליין מסטרא דשערא דאינון פנים, דהיינו אותם המתאחדים בבחינת חסרון חכמה שיש בפנים, כלהו חציפין ותקיפין, כי החסרון ניכר רק בבחינת הפנים, ששם מקום גילוי חכמה. בסו״ה חכמת אדם תאיר פניו, וע״כ הם עזים וחצופים.