זהר

קלט) ראשיתא דאלף, טמירו רזא דמחשבה עלאה, וההוא אתפשטו דההוא רקיע עלאה כלא סתים בההוא רישא, בגין דכד נפיק א' מהאי רקיע, בדיוקנא דרזא דרישא דמחשבה נפקא. בההוא אמצעיתא דאל"ף, שית דרגין כלילן ביה, רזא דכלהו חיות טמירין עלאין, דתליין מגו מחשבה.

פירוש הסולם

קלט) ראשיתא דא' טמירו דרזא דמחשבה עלאה, הראש של הא, דהיינו י' עליונה שבה, ה"ס ההסתר של מחשבה עליונה. כלומר, שרומז על עלית המלכות למקום בינה, דאו"א, המכונים מחשבה עליונה, שהוריד בינה ותו"מ דאו"א למטה לישסו"ת, ולא נשאר באו"א, אלא ב' הכלים כו"ח בלבד. באופן, שהיוד עלאה דא' יורה על או"א, בעת שאין בהם אלא כו"ח בלבד. דהיינו בעת ההסתר של המחשבה העליונה. וההוא אתפשטו דההוא רקיע עלאה, כלא סתים בההוא רישא, ואותה ההתפשטות של רקיע העליון, דהיינו ההתפשטות של עת הגדלות, שרקיע העליון מתפשט למקום המלכות, ומעלה בחזרה את הבינה ותו"מ, עדיין הוא כולו סתום בראש ההוא דא', דהיינו בי' עליונה שלה. בגין דכד נפק א' מהאי רקיע בדיוקנא דרזא דרישא דמחשבה נפקא בכדי, בעת שתצא צורת א מאותו הרקיע, דהיינו מוחין דגדלות, תצא בצורת ראש המחשבה.
פירוש כי י' עלאה דא', רומזת על א"א ואו"א כנ"ל, ואומר שסוד הי' הזו רומזת על הקטנות שנעשה בא"א ואו"א, מסבת עלית המלכות, שלא נשאר להם במדרגתם אלא כו"ח בלבד, ובינה ותו"מ דא"א ירדו לאו"א, וכן בינה ותו"מ דאו"א ירדו לישסו"ת. ואומר הטעם, שא"א ואו"א קבלו לתוכם את הצמצום ב' והקטנות הנמשך ממנו, שהוא בכדי שתהיה אחר כך התפשטות הרקיע בעת גדלות בסוד צורת א', והאורות יצאו אז בדיוקנא דרזא דרישא דמחשבה, כלומר, שיתגלו האורות דא"א, הנק' ראש של או"א, שהם מחשבה כנ"ל, כי אלו בינה ותו"מ דא"א שנפלו מסבת הצמצום ב' ונתדבקו באו"א, גורם לגילוי המוחין שלו, כי בעת גדלות כשמתפשט הרקיע למטה והוא מעלה הבינה ותו"מ שלו בחזרה לראשו, עולה עמהם גם או"א הדבוקים בהם אל ראש א"א, וכן בינה ותו"מ של או"א, מעלים עמהם הישסו"ת לראש א"א, ובינה ותו"מ דישסו"ת מעלים עמהם את הזו"ן לראש דא"א, ונמצאים כולם שיוצאים בדיוקנא דרישא דמחשבה, שהוא א"א, וכולם מאירים בהארת חכמה על ידו. אבל אם לא היו א"א ואו"א מקבלים לתוכם את המיעוט דצמצום ב', ולא היו מורידים הבינה ותו"מ שלהם לישסו"ת, אז לא היו שום מציאות שיתגלו מוחין דא"א אל העולמות. כנ"ל דף ז' ד"ה וכבר.
בההוא אמצעיתא דא' שית דרגין כלילן ביה: בקו האמצעי ההוא שבהא', כלולים בו ששה מדרגות, דהיינו חג"ת נה"י, כי הם ו"ק דפרצוף הבינה המכונים ישסו"ת כנ"ל. רזא דכלהו חיות טמירין עלאין דתליין מגו מחשבה רקיע הזה שבתוך הא' הוא סוד כל החיות הנסתרות העליונות התלויות תוך המחשבה, שהוא בינה, פירוש, אחר שביאר י' עלאה דא' שהיא או"א עלאין, והקו שבאמצעו, שהוא ישסו"ת, מבאר עתה את י' התחתונה של הא'. ואומר, שה"ס החיות, דהיינו זו"ן, התלוים בהרקיע, כמו י' תחתונה התלויה בקו האלכסוני של הא'. אלא שאומר, שרק החיות הנסתרות העליונות, תלויות תוך המחשבה דהיינו בהקו שהוא ו"ק דמחשבה, שהן בחינת חג"ת שמחזה ולמעלה דזו"ן, ולאפוקי חיות תחתונות הנגלות, שהן בחינת נהי"מ שמחזה ולמטה דזו"ן, הן אינן תלויות במחשבה, שהיא הרקיע שבותך הא'. והטעם כבר נתבאר (לעיל דף קכ"ה ד"ה חיות עלאין) שהאחורים דעליון מלובשים רק בהכלים דפנים של התחתון, עד החזה, ולא כלל בכלים דאחורים של התחתון, שהם מחזה ולמטה, עש"ה. ולפיכך חיות עליונות שהם כלים דפנים דזו"ן דבוקות ותלויות בבינה ותו"מ, דרקיע, שהוא ו"ק דמחשבה. אבל חיות הנגלות שמחזה ולמטה, מעולם לא נתחברו עמהם. והנה נתבאר, איך צורת הא' כוללת כל המדרגות כולם: שי' עליונה היא או"א וא"א, הרקיע שבאמצעה הוא ישסו"ת, שבו דבוקה ותלויה י' התחתונה שהיא זו"ן.