זהר

קלט) כיון דאתא ליוסף, ואשתכח, בנימן הדר לביתיה, ושמש ערסיה ואוליד בנין. ועל דא קב"ה עביד ליה צדיק לתתא, ויוסף צדיק לעילא, ובגיני כך, רחל תרין בנין אולידת, ולאה שית בנין וברתא.

פירוש הסולם

קלט) כיון דאתא ליוסף וכו': אחר שבא אל יוסף, והוא נמצא, דהיינו שנתודע אל אחיו, חזר לביתו ושמש מטתו והוליד בנים, ועל כן עשה אותו הקב"ה צדיק למטה, בהנוקבא, ויוסף היה צדיק למעלה, בז"א, ומשום זה הולידה רחל שני בנים. ולאה, ששה בנים ובת.
ואין להקשות איך אפשר שבזמן קצר כזה, מעת שחזרו השבטים עם עגלות פרעה לאביהם, עד חזרתם למצרים, יוליד עשרה בנים. כי האמת הוא, שאין הזהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות. וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות שהם למעלה ממקום וזמן, כמו שבארתי בספרי תלמוד עשר ספירות (חלק א' דף כ"ו ד"ה עוד נשאר ע"ש). ואין כאן המקום להאריך בזה.