זהר

קלט) ישקני מנשיקות פיהו. על פומא דאליהו אתגזר. כתיב והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין וגו'. והאדם, דא אדם קדמאה, סתירא, בגליפוי דקיקין עילאין. ידע, מה דלא אשתמודע בה מקדמת דנא. ידע למהוי אנפין באנפין. כד אסתכלן אנפין באנפין לשימושא, כדין כתיב ידע. ידע לאשקאה לה, למיזרע בה זרעא, למעבד תולדין. האי לטב, באתערו דאשגחותא לתתא.

פירוש הסולם

קלט) ישקני מנשיקות פיהו: על פי אליהו נחתך המאמר. כלומר שאליהו ביארו. כתוב, והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין וגו'. והאדם, זה הוא האדם הראשון הנסתר, שאורות דקים עליונים בחקיקיתיו דהיינו אורות חסדים. ידע, היינו שידע מה שלא הכיר בה מקודם לכן, כי ידע להיות עמה פנים בפנים. וכשהם מסתכלים פנים בפנים לשימוש, אז כתוב ידע, שידע להשקות אותה, לזרוע בה זרע לעשות תולדות. זה הוא לטוב, בהתעוררות ההשגחה למטה.
פירוש. סוד המלה ידע. רומז על המשכת החכמה ע"י הדעת. וז"ש והאדם, דא אדם קדמאה סתירא, דהיינו שרומז על ז"א הנקרא האדם הראשון הנסתר. בגליפוי דקיקין עלאין, שבחקיקותיו אורות דקים עליונים, דהיינו אורות חסדים בלי חכמה, שהם דקים וקטנים. ידע, מה דלא אשתמודע בה מקדמת דנא, דהיינו שידע להמשיך למלכות אורות החכמה ע"י הדעת, מה שלא ידע מקודם לכן, כי מקודם לכן, היו בגליפו, דקיקין עלאין כנ"ל. ידע למהוי אנפין באנפין. שהזווג הזה, של ז"א ומלכות, נקרא זווג פנים בפנים. כד אסתכלן אנפין באנפין לשמושא כדין כתיב ידע, כי ידע, פירושו המשכת החכמה ע"י הדעת, שזה נבחן, שז"א ומלכות הם פנים בפנים. ידע לאשקאה לה למיזרע וכו' כלומר, שע"י זווג פנים בפנים נולדים נשמות, ולא בענין אחר. האי לטב, כל הנאמר עד כאן, הוא לטוב, דהיינו ללמד, שהאדם הראשון גרם במעשיו, לזווג פב"פ של ז"א ומלכות, וע"כ זכה גם הוא להיות בזווג פב"פ עם חוה, הראוי להמשיך נשמות קדושות. באתערו דאשגחותא לתתא. בהתעוררות ההשגחה העליונה למטה, כלומד שע"י הזווג העליון פב"פ נמשכת ההשגחה למטה לתחתונים.