זהר

קלט) ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא אתחברותא דמיין עילאין בתתאין למעבד פירין. מיין עילאין פרין ורביין, ועבדין איבין. ותתאין קראן לון לעילאין, כנוקבא לגבי דכורא, בגין דמיין עלאין דכורין, ותתאין נוקבין.

פירוש הסולם

קלט) ויאמר אלקים תדשא וגו': תדשא הארץ דשא, פירושו, התחברות מים עליונים עם מים תחתונים, לעשות פירות. מים עליונים פרים ורבים ועושים פירות, ומים תחתונים קוראים לעליונים, לקבל מהם הפירות, כמו נקבה אל זכר. כי מים עליונים הם זכרים, ומים תחתונים הם נקבות.
פירוש. ג' ספירות חג"ת שלמעלה מחזה ה"ס מים עליונים, והם זכרים, שכל האורות מושפעים מהם. אבל מקום גילוי הארת החכמה בחסדים, אינו בהם, אלא בג' ספירות נה"י שמחזה ולמטה, הנקראות מים תחתונים, להיותם למטה מפרסא שבמקום החזה. והם נקבות, שכל מה שבהם הם מקבלים מן הזכרים שהם מים עליונים, חג"ת שלמעלה מחזה. ויש טעם ב', למה שמים עליונים, שהם חג"ת, נקראים זכרים, שהוא משום שהאור שלהם מושפע ממעלה למטה. להיותם בחינת ג"ר של הגוף. ומים תחתונים שהם נה"י הם נקבות, משום שהם ו"ק של הגוף, והאור שלהם מושפע ממטה למעלה, שהארה זו ממטה למעלה, נקראת אור נקבה. ומתוך שהארת החכמה אינה מתגלית רק ממטה למעלה, ע"כ אינה יכולה להתגלות במקום חג"ת, ששם אור זכר, שהוא ממעלה למטה. אלא במקום נה"י, המאירים ממטה למעלה.
וז"ש. תדשא הארץ דשא, אתחברותא דמיין עלאין בתתאין למעבד פירין, שהמאמר תדשא הארץ, בא ע"י חיבור מים עליונים בתחתונים שהחג"ת השפיעו הפירות לנה"י, כי מתוך שיש בפירות התכללות מהארת החכמה, ע"כ אינם יכולים להתגלות במקום חג"ת, אלא החג"ת משפיע אותם לנה"י, והם מתגלים במקום נה"י.