זהר

קלט) אמר ר' יוסי, כתיב אחת לאחת למצא חשבון. חשבון דגימטרייאות דקיימן בסיהרא, באן דרגא דילה אינון. לא אתיב ליה. אמר, שמענא, ולא אדכרנא מלה. קם ההוא טולא, ובטש בעינוי דר' אבא, נפל על אנפוי מגו דחילו. עד דהוה נפל על אנפוי, נפל קרא בפומיה, דכתיב, עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים. ואלין עיינין דילה, פרפראות לגו חכמה עלאה, דאתמשכא מלעילא ומגו חשבון ותקופין ועבורין אתמליין, ואתעבידו בריכות, דנפקו מימין, לכל סטרין, עד דאתפקדן לכל חושבן ועבורין דסיהרא דלבר, וככבין ומזלי למעבד חשבון, ודא איהו על שער בת רבים, דא איהי סיהרא דלבר.

פירוש הסולם

קלט) א"ר יוסי כתיב וכו': אר"י כתוב, אחת לאחת למצוא חשבון. שואל, החשבון, מהגימטריאות, הנמצאים בלבנה, שהיא המלכות, באיזה מדרגה שלה הם. לא השיב לו. אמר שמעתי ואיני זוכר הדבר. קם אותו הצל, ובטש בעיניו של ר' אבא. נפל על פניו מתוך פחד. בעוד שהיה נופל על פניו, נפל פסוק בפיו, שכתוב, עיניך ברכות בחשבון, על שער בת רבים. פירושו שאלו העינים של המלכות, דהיינו החכמה שלה הנקראת עינים, הן פרפראות דהיינו מטעמים, לחכמה העליונה הנמשכת מלמעלה, מן הבינה, ומחשבון ותקופות ועבורים מתמלאות העינים שלה ונעשו ברכות היוצאות מימין לכל הצדדים, עד שנפקדות לכל חשבון ועבור של הלבנה מבחוץ, דהיינו לחיצוניות המלכות, והככבים והמזלות, לעשות חשבון. וזהו על שער בת רבים, שזו היא הלבנה, שהיא המלכות, מבחוץ.
פירוש החכמה מכונה חשבון וגימטריאות (כנ"ל פקודי אות כ"ח), ושאל ר' יוסי, באיזה מדרגה של המלכות מתגלה החשבון. וז"ש חשבון דגימטריאות דקיימן בסיהרא, במאן דרגא דילה אינון. ונודע שיש ב' מצבים במלכות שבמצב הא' היא מקבלת משמאל דבינה בלי ימין, ויש לה חכמה בלי חסדים, שהחכמה אינה יכולה להאיר אז כלל, להיותה בלי חסדים. שמשום זה חוזרת לעבור לבינה, לסוד או"א, ואז ויבן ה' אלקים את הצלע וגו', שאז נבנית מבחינת הימין, שה"ס חסדים. אבל אז שוב אינה ראויה לקבל חכמה משמאל (כנ"ל ב"א מאות ק"י עד אות קט"ו) אמנם כיון שיש בה גם הכלים דמצב הא', שה"ס כלים דאחורים וחיצוניות שלה. ע"כ מתגלה החכמה בכלים דאחורים והחיצוניות ההם (כנ"ל ויקהל אות נ"ג). באופן שבחינת הפנים דמלכות, דהיינו הבנין של מצב הב' שקיבלה ע"י עיבור, הם בנין של חסדים. אלא כיון שמצב הא' לא יכול להתקיים מקודם לכן, מחמת חוסר חסדים. ע"כ עתה, כיון שהמלכות קבלה ריבוי חסדים במצב הב', גם החכמה שהיתה בכלים דמצב הא' מתעוררת ומתלבשת בחסדים ההם, ומאירים בה. וז"ש ואלין עיינין דילה פרפראות לגו חכמה עלאה, כי העינים של הנוקבא נתקנו במצב הב' שתהיינה מטעמים לחכמה עלאה, וז"ש, ומגו חשבון ותקופין, שה"ס חכמה, הנמשכת למלכות במצב הא'. ועבורים, ה"ס בנין החסדים וכלים דפנים הנמשכים לה ע"י עיבור באו"א בסו"ה ויבן ה' אלקים את הצלע וגו'. אתמליין ואתעבידו בריכות דנפקן מימין נתמלאו העינים ונעשו בריכות של אורות החסדים היוצאים מימין הבינה ומז"א. ומעינים אלו יוצא השפע לכל סטרין דהיינו הן לחכמה והן לחסדים, עד דאתפקדן וכל חושבן ועבורין דסיהרא דמלבר, עד שהשפע מתגלה בכלים דמלכות החצונית שה"ס הכלים דמצב הא', ושם מקובלים החכמה מצד החשבון, והחסדים מצד העבורים, כי שם מקום הגילוי של העינים שה"ס החכמה. ושיעור הכתוב, עיניך ברכות בחשבון ששפע העינים שלך, של המלכות, הם מלאים מחסדים שנקראים ברכות. ומחכמה הנקראת חשבון, כדי להאיר אותם, בשער בת רבים, דהיינו בחיצונית המלכות, שהם הכלים דמצב הא'. וז"ש, על שער בת רבים, דא איהו סיהרא דלבר. ששם מקום גילוי של העינים דמלכות. ולא בעינים במקומם ששם כלים דפנים, כי במקומם ה"ס, ברכות דנפקן מימין לכל סטרין, כנ"ל.