זהר

קלט) איהו צייר בתרין אתוון, תרין עלמין. באת י׳ צייר עלמא דאתי. ובאת ה׳ עלמא דין. הה״ד, כי ביה י״י צור עולמים ומקורין דכל שמהן אינון: יו״ד ה״י וי״ו ה״י, הוי״ה. יו״ד ה״א וא״ו ה״א, הוי״ה. כל יו״ד איהי אחזי הוי״ה. כל א׳ אחזי אהי״ה לעילא. אדנ״י לתתא.

פירוש מעלות הסולם

קלט) איהו צייר בתרין וכו': הוא צייר בשתי אותיות היינו י״ה. שני עולמות עולם הבא ועולם הזה. באות י׳ צייר עולם הבא. ובאות ה׳ צייר עולם הזה. זהו שנאמר כי בי״ה הוי״ה צור עולמים. ומקורות של כל השמות הם, יו״ד ה״י וי״ו ה״י שבגימטריא ע״ב הוי״ה. יו"ד ה״א וא״ו ה״א שבגימטריא מ״ה הוי״ה. כל יו״ד מראה כלומר רומזת לשם הוי״ה. כל א׳ מראה כלומר רומזת לשם אהי״ה למעלה, היינו בינה. ולשם אדני למטה, היינו מלכות.
פירוש. עולם פירושו העלם והסתלקות, וענין הסתלקות האור הוא כדי שיתגלו הכלים כי ע״י התפשטות האור והסתלקותו אח״כ גרם להעשות מציאות כלי (כמ״ש בע׳׳ח שער מטי ולא מטי פ״א) ומבואר שם כי ההתפשטות הראשונה אחר צמצום הא׳ היתה בכתר בסוד כי בי״ה הוי״ה צור עולמים, אשר אותיות י״ה הן בכתר, והוי״ה בשאר פרצופים כולם, וביאור הדברים הוא כי בכתר ישנן שתי בחינות הסתלקויות הנקראות י״ה, כי ההתפשטות הראשונה שקדמה לכלים נקראת קוצו של יוד, וכתר, וטעמים.
וכשהמסך התחיל להזדכך מטעם הביטוש דאו"מ באו״פ כמ״ש בע"ח (שער ו׳ פ״ה) התחילו האורות להסתלק, והיות שהאור העליון אינו פוסק מלהאיר לתחתונים אפילו בזמן ההזדככות וההסתלקות, לכן יצאו ד׳ קומות חו׳׳ב תו״מ שבכתר שהן נקראות נקודות וי׳ שבהוי׳׳ה. ואחר שנזדככו כל ד׳ הקומות והמסך עלה עד למלכות שבראש, נסתלקה כל קומת הכתר וזה נקרא ה׳ שבהוי״ה וז״ס י״ה בכתר, אשר הי׳ ה״ס נקודות שה״ס ד׳ הקומות המאירות בעת ההסתלקות. והה׳ ה״ס ההסתלקות הגמורה, ואח״כ נעשה זווג חדש ויצאה התפשטות ב׳ בסוד הוי״ה בשער הפרצופים כי התפשטות ב׳ ה״ס חכמה.
ואומר שם בע״ח כי זה סוד הפסוק סולו לרוכב בערבות כי בי״ה שמו, שהיה צריך לומר י״ה שמו, מהו בי״ה שמו, אך הענין הוא כי כל השם כלול בי״ה וזהו בי״ה שמו כי י״ה במלואו הוא יו״ד ה״א גימטריא כ״ו שהוא הויה עכ״ל. והפירוש הוא כי ערבות רומז על סוד העירוב של מדת הרחמים בדין שהתחלתו נעשה בפרצופיהם של התפשטות ב׳ בבחינת שורש לשיתוף, וסוד הוי״ה, ה״ס השיתוף, כי לכן נכתב בב׳ ההי״ן, ה׳ ראשונה לבינה שה״ס מדת הרחמים, וה' תחתונה שבשם למלכות בסוד ותלכנה שתיהן, אשר הגם כי מלכות היא מדת הדין עכ״ז איננה הולכת לבד בלי השיתוף בבינה שהיא רחמים ולכן בבחינת האותיות צורתן שוה, ואומר הכתוב סולו לרוכב בערבות שעירב ושיתף מדת הרחמים בדין שזה יצא מסוד י״ה שבכתר.
והנה הוי״ה במלוי יודין שהוא ע״ב רומזת על התפשטות ב׳ מלפני השיתוף. אשר כל הזווגים הם על המלכות כשהיא במקומה למטה וה״ס י׳ נקודה אחת לבד. והוי״ה במלוי אלפין שהוא מ״ה רומזת על הזווגים של אחר השיתוף אשר המלכות היא במקום בינה שז״ס הא׳ אשר הקו האלכסון שבא׳ רומז על השיתוף המחבר ב׳ היודין יחד, אשר י׳ העליונה ה״ס בינה ומדת הרחמים ויוד התחתונה ה״ס מלכות ומדת הדין המחוברת ביוד העליונה ע״י הפרסא באלכסונא שבתוך הא׳.
וזה אמרו איהו צייר בתרין אתוון שהן ב' אותיות י״ה תרין עלמין, היינו ב׳ מיני העלמות והסתלקיות, באת י׳ צייר עלמא דאתי היינו הקומות המאירות בעת הסתלקות וחזרת האורות למאצילם כי אור העליון אינו נפסק אפילו לרגע כשיש לו מסך להזדווג ואו"ח להתלבש בו. וז״ס עלמא דאתי ובא אשר בשעת העלם מתגלות כל ד׳ הקומות ומאירות בסוד נקודות. ובאת ה׳ עלמא דין וכו' שהוא הסתלקות גמורה כי כשאין מסך כלל אין אור חוזר ונפסק האור ואינו מאיר, ואינו מושג לתחתונים שזה עולם הזה. ועי״ז שנסתלק האור עם המסך והרשימות שבגוף של התפשטות הא׳ לשורשו שהוא מלכות שבראש, נעשה זווג חדש במלכות שבראש שה"ס הוי״ה פשוטה ויצאה התפשטות ב׳ שה״ס ע"ב במלוי יודין, שהיא התחלה לשיתוף מדת הרחמים בדין. עד שנתפשט לעולם האצילות ושם נגמר העירוב בתקון ג׳ קוים ועשרה כלים בסוד הוי״ה במלוי אלפין. וזה אמרו ומקורין דכל שמהן וכו׳ אשר המקור לכל השמות הוא הוי״ה פשוטה שה״ס ד׳ בחינות שבאו״י המאירות בד׳ בחינות שבאור חוזר ממלכות של ראש ולמעלה, אשר בעשר הספירות שבראש אין שום שינוי ושום מיעוט בסוד אני הוי״ה לא שניתי, כי המסך הנמצא בפה שבראש אינו יכול לגרום שום מיעוט למעלה ממקום מציאותו. וכן התפשטות הב׳ שהוא הוי״ה במילוי יודין שעולה ע״ב היא המקור לכל השמות שמלפני השיתוף. והוי״ה דמ״ה שהוא במלוי אלפין הוא מקור לכל השמות המאירים אחר השיתוף. יו"ד איהו אחזי הוי״ה כי כל יוד מרמזת על הראש כמו הוי״ה ולכן כל המלואים הם מתחילים בהה׳ שה״ס ההתפשטות ממעלה למטה מראש אל הגוף. ולא בראש שהיא יו״ד, וכל שם משמות הוי״ה מתחיל ביו״ד בלי היכר שום שינוי. כל א׳ אחזי אהי״ה לעילא כי אהי״ה ה"ס בינה שהיא הנוקבא אל החכמה שהם בג"ר שה״ס לעילא. אדני לתתא שהיא מלכות נוקבא של ז״א שהם ו״ק שה״ס לתתא.