חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות קלח

זהר

קלח) ותו, כלהו אקרון סכות בשלימו, וכתיב סכת חסר, דא עלמא תתאה, דבעא בהני ז' יומין קדישין, למיזן לשאר ממנן רברבן דעמין, בעוד דאיהי נטלא חדוה בבעלה, ולא יקטרגון חדוותא, בגין דיתעדנון בההוא מזונא, קרבנין דלהון סגיאין יתיר משאר יומין, בגין דיתעסקון בהו, ולא יתערבון לבתר בחדוה דישראל. ומאן חדוה דישראל, דא יומא תמינאה דעצרת.

פירוש הסולם

קלח) ותו כלהו אקרון וכו': ועוד, יש לומר, שכולם נקראים סוכות במלואו, דהיינו הסכך דבינה והסכך דז"א, והכתוב, סכת חסר, זה הוא עולם התחתון, שהוא המלכות, שצריך בז' ימים אלו הקדושים לזון שאר הממונים שרי העולם, שה"ס ע' פרים שמקריבים בז' ימי הסוכות, שהיא צריכה להתמעט מאור ולעורר המוחין דשמאל, שהם האחורים שלה, שמהם נזונים ע' שרים אלו, בעוד שהיא מקבלת שמחה בבעלה במוחין דפנים, וצריכה לזה, כדי שלא יקטרגו בעת השמחה, ונותנת להם להתעדן במזון ההוא, והקרבנות שלהם מרובים יותר מבשאר הימים, כדי שיתעסקו בהם, ולא יתערבו אחר כך בשמחת ישראל. שהוא על דרך שנותנים להם חלק בשעיר ר"ח ושעיר לעזאזל, (כנ"ל אות ק') ומטעם מיעוט הזה להזין שרי האומות, היא נקראת סכת חסר ו'. ומהו שמחת ישראל. זהו יום שמיני העצרת.