זהר

קלח) אור דאתגניז, באן אתר אתגניז. ברזא דאת ו"ו. וכד איהי איתגניז, כולא איתגניזין, סטרא אחרא גניז עמיה. ועל דא מתחת השמים אל מקום אחד. ודא הוא סטרא דאשתאר חד, בלא חבריה כד אתגניז בקדמיתא. ומההוא סטרא כד אתפלגו מיא, ואתכנישו בגויה, כדין איתחזי יבשתא מההוא סטרא. ורזא דא הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב. דהא מההוא סטרא איתחזי ואתגליא. לבתר דאיתגניזו אלין תרין סטרין, אתהדר כלא למהוי ו"ו. ואסתים כלא בגויה, והוה חד.

פירוש הסולם

קלח) אור דאתגניז כאן וכו': שואל, האור שנגנז באיזה מקום נגנז. ומשיב, הוא נגנז בסוד אות ו', שהוא קו האמצעי שמיעט הג"ר דחכמה שבשמאל (כבדיבור הסמוך) וכשהוא נגנז הכל נגנזו, דהיינו כל אלו שנמשכו מצד שמאל נגנז אורם. בסו"ה וימנע מרשעים אורם (כנ"ל אות ג') והצד האחר נגנז עמו, שנלקח האור מהם. וע"כ כתוב, מתחת השמים אל מקום אחד, שמקום זה הוא הצד ימין שנשאר בתחילה אחד בלי חברו בעת שנגנז אור השמאל. ומצד ההוא, הימין, כשנחלקו המים, של שמאל, ונקוו בתוכו בתוך הימין. אז נראתה היבשה מצד ההוא, השמאל, כלומר, שאז נראה ג"כ אור השמאל, אלא שנראה בבחינת יבשה, מחמת הדינים שבו. שז"ס ותראה היבשה, שיראה ויתגלה האור שהוא יבשה מרוב הדינים. וז"ס הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב. כי מצד ההוא נראתה החכמה ונגלתה. כי הכתוב מכנה לצד צפון, שהוא השמאל, בשם, קרית מלך רב, משום שמצד ההוא, השמאל, נראה ונתגלתה החכמה, בבחינת. ותראה היבשה. ומלך רב, רומז על הארת החכמה, שנקראת רב וגדול אחר שנגנזו אלו ב' הצדדים, ימין ושמאל, דהיינו שנכללו בקו האמצעי. חזר הכל להיות ו', דהיינו בשליטת החסדים, והכל נסתם בתוכו, ונעשה אור אחד. (ע"כ סתרי אותיות).