תוכן

קלז) וענין מזוזה, הוא סוד מלכות, כמ"ש לך במקום אחר טעם הנסירה, כי למה האציל את האצילות זו"ן אב"א לשיצטרך אח"כ נסירה. והענין, כי ע"י מעשה אדם עובד אדמה, ומסיר הקוצים הם הקליפות מן הכרם. וקודם יצירת האדם, היה אפשר לינק לחיצונים, מאותן האחוריים המגולים, הנקרא רע כנודע. לכן ניתנה למלכות שהוא סוד מזוזה אב"א בפתח ההוא וסתמה, ולא יכלו החיצונים להתאחז באחורים המכוסים זה בזה, כי בפנים אין להם אחיזה, וגם לא באחוריים, להיותם מכוסים ע"י המלכות שהוא המזוזה. אמנם האחיזה שיש אל החיצונים במקום ההוא, הוא נגד הראש של הנוקבא, כי הראש עגול ואינו רחב, לכן אינו נדבק בגופא דז"א, ושם יש אחיזה אל החיצונים גם בז"א. וכנגד התפשטות זרועות ושוקיים של הנוקבא כי נודע כי הנוק' אין נדבקת בזעיר אנפין, רק בגופא לבד, קו האמצעי. רק זרועות ושוקיים דידה, נגד זרועות ושוקיים דידיה, היו אפשר להתאחז, משא"כ עתה. וז"ס וכנפיהם פרודות מלמעלה האמור ביחזקאל, ונתבאר בספר התקונים, דמתפרשין בדרועין ושוקין דא מן דא, ואז באותן המקומות יכולין החיצונים להתאחז, ובחי' מקומות אלו נקרא רע בז"א עצמו, לא ששולטין הקליפות ומגיעין עד שם, אלא שמשם יניקתם ונמשך אליהם עד מקומם.