פירוש הסולם
קלז)
אין סוף לית ביה רשומא כלל, ולא תליא שאלתא ביה, ולא רעיונא לאסתכלותא דמחשבא כלל: אין סוף, אין בו כלל איזה רושם לאחיזה, ולא שייך בו שום שאלה או
רעיון להשכלת המחשבה. מגו סתימא דסתימא, מהסתום מכל סתום.
מריש נחיתו דא"ס, נהיר נהירו דקיק ולא ידיע, סתים ברשימו כחדודא דמחטא: מתחילת ירידת א"ס להתגלות, האיר אור דק ובלתי מושג, וסתום ברושם דק כפתחו של מחט. כלומר שנפתח פתח צר מאד בלתי מספיק לאחיזה.
רזא סתימא דמחשבה, והוא סוד מחשבה סתומה. דהיינו ג"ר דפרצוף הבינה המכונה לעיל
מחשבה ממש. פירוש, כי בא"ס ב"ה שהוא א"א, אין בו שום רושם לאחיזה, ומתחילת ירידת א"ס לבא לכלל גילוי, שהוא בג"ר דפרצוף הבינה, הנקרא או"א דאצילות, נתרשם שם ברושם דק, ועדיין היה בלתי מספיק לאחיזה.
ולא ידיע, עד דאתפשט נהירו מניה באתר דאית ביה רשימין דאתוון. ולא היה מושג, עד שנתפשטה הארה ממנו להמקום שיש בו רשימות של אותיות. דהיינו פרצוף ז"ת דבינה הנקרא ישסו"ת דאצילות. כי הזו"ן דאצילות הם סוד אותיות. והז"ת דבינה אינן עצם הבינה אלא בחינת התכללות מזו"ן, כנ"ל, וע"כ הן נבחנות כרשימות של אותיות, שהן הזו"ן, וכיון שהם קרובים לבחינת זו"ן, ע"כ מתחיל מהם סוד השגה וההתגלות,
כלהו מתמן נפקן כל המוחין דגדלות דזו"ן ובי"ע יוצאים משם, מז"ת דפרצוף דבינה, הנקרא ישסו"ת .
