זהר

קלז) א"ל אין, דהא בההיא שעתא לא הוו ליה, ואי תימא ובני בנימן בלע ובכר, כד עאלו למצרים, הכי הוא ודאי, דכל זמנא דאתאבל יעקב על יוסף לא שמש ערסיה, ואוליד בנין. ואמר בנימן, הא יוסף אחי, את קיימא דאבא הוה, דהא ברית סיומא דגופא איהו, כיון דאיהו אתאביד, אנא אהא נטיר אתריה דאחי.

פירוש הסולם

קלז) א"ל אין וכו': א"ל הן, בשעה ההיא עוד לא היה לו בנים. דהיינו שחולק על אותה האגדה. ואם תאמר, הלא מקרא מפורש הוא, ובני בנימין בלע ובכר, כשבאו למצרים. כן הוא ודאי, שאז כבר היה לו בנים, כי כל זמן שיעקב התאבל על יוסף, לא שמש בנימין מטתו ולא הוליד בנים, אמר בנימין, הרי אחי יוסף אות ברית של אבי היה, כי יעקב הוא ת"ת הכולל חג"ת נה"י, ויוסף הוא יסוד של יעקב, כי ברית, דהיינו יסוד, סיומו של הגוף הוא, שהוא ת"ת, וכיון שהוא נאבד, אני אהיה שומר את מקומו של אחי. דהיינו להיות לבחינת יסוד צדיק, וסיום הת"ת, כמו יוסף.