זהר

קלז) וע״ד אמרו, ובלבד שלא יחטוף בחי״ת אלא בעי לאמשכא ברכאן מאתר עלאה דכלא. ולארקא באינון שית בנין. לבתר להאי בת, דלית לה אחסנא בבית אבוה ואמא, אלא האי ברא. ומכאן אוליפנא, דברא ירית לאבא ולאימא. וברתא לא. אלא דאית לה מזוני מן ברא, אלא בעי לארכא בהאי דל"ת.

פירוש מעלות הסולם

קלז) וע״ד אמרו ובלבד וכו׳: ועל כן אמרו שיאריך בד׳ דאחד, ובלבד שלא יחטוף בח׳ דאחד, שהן ח׳ ספירות מחכמה עד יסוד, אלא צריך להמשיך ברכות ממקום עליון מכולם. שהם או״א עלאין דהיינו חכמה בינה, ולהריק באלו ששה בנים, חג״ת נה״י דז״א, לאחר כך ימשיך שפעם לבת הזו, שהיא המלכות, שאין לה נחלה בבית אביה ואמה. שהם או״א עלאין, אלא בן הזה ז״א הוא שיכול לקבל מהם ולהשפיע למלכות, ומכאן למדנו, שהבן יורש לאבא ואמא, והבת אינה יורשת, אלא שיש לה מזונות מן הבן. אלא שצריכים להאריך בד׳ הזו, שהיא המלכות, עד שימשיך לה השפע מז"א.